נשיא המדינה, ראובן ריבלין, הצהיר לאחרונה כי בשבת ישראלית הולכים קודם לבית כנסת ואחר כך לאיצטדיון הכדורגל. לגבי בית כנסת, המצב יישאר על כנו, לגבי כדורגל – נחכה ונראה / 17.11.2016
האם בקרוב לא ישחקו כדורגל בשבת במדינת ישראל? עתירה לבג"צ של עמותה בשם 'התנועה למדינה יהודית' והחלטת השופטת אסתר חיות כי בג"צ ידון בקרוב בנושא מאיימים על הסטטוס קוו לפיו כדורגל בישראל, לפחות מאז קום המדינה, "משחקים משבת לשבת".
בעתירה, קוראת התנועה למדינה יהודית לאכוף את הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה על ענף הכדורגל, לפיהן אין לאפשר לשחקנים לשחק/לעבוד בשבת ללא היתר משר הכלכלה, ובכך למנוע מהם להיות מופלים לרעה ביחס לעובדים אחרים בישראל.
קרבות השבת בישראל לרוב נסובו סביב סגירת כבישים, בתי קולנוע, מרכולים והיעדר תחבורה ציבורית, אולם העימות הנוכחי עוסק במשחקי כדורגל ובזכות של שחקני הכדורגל לא לעבוד בשבת. בפעם האחרונה שהנושא עלה לדיון, היה זה כאשר חרדים הפגינו בהמוניהם בשנת 1950 כנגד משחקי הכדורגל שנערכו בשבתות בסמוך לשכונותיהם בירושלים, מאה שערים ובית ישראל.
ביום שבת, יום המנוחה הרשמי במדינה בו אין לימודים ורוב האנשים אינם עובדים, שרר סטטוס קוו ביחס לכדורגל, לפיו ההשתתפות והצפייה במשחקי הכדורגל, בכל הגילאים ובכל הליגות, הם חלק בלתי נפרד מתרבות הפנאי הישראלית. אולם בליגת הכדורגל השנייה, הליגה הלאומית, שרר סטטוס קוו אחר בשלוש השנים האחרונות, לפיו כמעט ולא נערכו משחקים בשבת.
על אף זאת, עם תחילת העונה הנוכחית, החליטה מנהלת הליגה הלאומית כי השנה יתקיימו משחקים בשבת. בתגובה, פנתה נציגות השחקנים לפני כשלושה חודשים לבית הדין לעבודה בתל-אביב בטענה כי הדרישה לשחק בשבת מפרה את החוזים עליהם חתמו עם מועדוני הכדורגל.
בישראל, העסקת אדם ביום המנוחה השבועי שלו היא אסורה. עבור יהודים ודרוזים – יום שבת, עבור נוצרים – יום ראשון, ועבור מוסלמים – יום שישי. עם זאת, לשר הכלכלה, עד לאחרונה אריה דרעי וכיום ראש הממשלה נתניהו, סמכות רחבה להתיר עבודה ביום המנוחה השבועי, אם מצא לכך הכרח בכדי לשמור על בטחון המדינה, רכוש מסוים, או כדי להגן על אינטרס חיוני במשק או בכדי לספק צרכים חיוניים לציבור. היתר כללי, לענף תעשייה מסוים למשל, יינתן על-ידי וועדת שרים המורכבת בין השאר מראש הממשלה והשר לענייני דת. בפועל, ישנם שורה של ענפים בהם מותרת העבודה ביום המנוחה באופן קטגורי, דוגמת שירותי הצלה בים ובבריכות, מלונאות, מסעדות ובתי קפה.
בית הדין לעבודה קבע בדיון שנערך באוגוסט כי קיום משחקי כדורגל בשבת, ללא היתר שניתן מראש על-ידי שר הכלכלה, הוא עבירה על החוק ובית הדין לא ייתן לכך לגיטימציה. בעקבות זאת, הודיע שר הכלכלה דאז, אריה דרעי ממפלגת ש"ס, כי לא יספק היתר שכזה. לא הייתה זו הפעם הראשונה שבית משפט בישראל קבע כי לא ניתן לקיים אירוע ספורט בשבת. בשנת 2008, קבע שופט בית המשפט העליון חנן מלצר כי אין לקיים בשבת תחרות סיף שקיים איגוד הסיף בישראל. הקביעה הנקודתית של בית המשפט העליון לפני שבע שנים לא הביאה לשינוי, ותחרויות ספורט המשיכו להתקיים כסדרן בשבת.
המחלוקת עוררה את תשומת לבה של שרת התרבות והספורט, מירי רגב, שנחלצה לעזור, על אף שאין זה בסמכותה לתת היתר – לא פרטני ולא כללי. רגב החליטה בתחילת ספטמבר 2015 למנות צוות בין-משרדי שיישב על המדוכה עד שיימצא המזור. מטרתו של הצוות, כמו בכל עניין בעת האחרונה בישראל, היא למצוא "מתווה", שיתן מענה לקבוצות כדורגל, ולא לשחקנים ספציפיים, שאינן מעוניינות לשחק כדורגל בשבת. בינתיים, קבעה שרת הספורט כי יש לחדש את פעילות הליגות לכדורגל, כאשר הצוות יסיים את עבודתו תוך 60 ימים.
לא חלף שבוע, וגם היועץ המשפטי לממשלה, החליט שלא לשבת על הגדר, על אף שעצתו לא נתבקשה והוא גם לא הוזמן להליך המשפטי. היועץ הכריז בראש חוצות כי לא מצא מקום להורות על שינוי במדיניות אי-אכיפת החוק ביחס לענף הכדורגל – כלומר ניתן להמשיך ולהפר בפומבי את הוראות החוק שקבעה הכנסת.
נכון להיום, הצוות הבין-משרדי שמינתה שרת התרבות והספורט טרם פרסם את מסקנותיו, ובשל כך 880 השחקנים והשחקניות שעתרו באמצעות ארגון העובדים שלהם לבית הדין לעבודה נאלצים לשחק בשבת. מלבד זאת, יש מקום להניח כי מאות שחקנים אחרים נמנעים מלשחק במסגרות מקצועניות משום שאינם מוכנים לעבוד ביום מנוחתם. כמו כן, ראוי לזכור כי ישנם כעשרות אלפי אוהדים שאינם יכולים לצפות במשחקי הכדורגל הנערכים בשבת.
הכדורגלנים והכדורגלניות, הקיימים והפוטנציאליים, למעשה מופלים ביחס לעובדים אחרים בענף הכדורגל על רקע דתם. חוק שוויון הזדמנויות בעבודה אוסר על אפליה בין עובדים או בין דורשי עבודה על רקע סירובם לעבוד ביום המנוחה השבועית שלהם על-פי איסור שבמצוות דתם. אולם, לא מדובר רק ביהודים שומרי דת ומסורת שאינם רוצים לעבוד בשבת. מסקר שנערך בשנת 2009 עולה כי רובם המוחלט של הישראלים – כ-85% – רואים בשבת יום המוקדש למנוחה ולבילוי עם המשפחה, והם אינם מעוניינים לעבוד בו.
מבלי להיכנס לשאלה מהו צביון השבת הרצוי במדינת ישראל, המצב הנוכחי בו מתקיימים משחקים של ענפי ספורט מקצועניים בישראל מביאה לפגיעה בחופש הדת של חלק מהשחקנים, קרי החופש שלהם להאמין באלוהיו ולנקוט את כל הפעולותו שאמונתם מחייבת וכן להימנע מכל הפעולות שאמונתם אוסרת.
המתנגדים לשינוי מועדי המשחקים חוששים מפגיעה קשה בענף הכדורגל. פחות צופים באיצטדיונים, פגיעה כלכלית של הטוטו וזכויות השידור בטלוויזיה ופגיעה בליגות הילדים, הנערים והנוער. בל נשכח כי העברה גורפת של המשחקים לימי ראשון או שישי תפלה את השחקנים הנוצרים או המוסלמים שייאלצו לעבוד ביום מנוחתם.
בחודשים הקרובים בית המשפט העליון יקיים דיון בנושא לאחר שיקבל את תגובת המדינה, אולם החלטתו תתייחס ככל הנראה לרמה הפרוצדוראלית – מי מחליט על קיום משחקי כדורגל בשבת ואיך מקבלים את ההחלטה. אף על פי כן, מן הראוי שעניין זה יבוא לידי פתרון ברשות המחוקקת, תוך בחינת כלל היתרונות והחסרונות וההשפעה על כלל ענפי הספורט בישראל.
על שולחן הכנסת ניצבות כרגע שתי הצעות חוק מנוגדות – מחד, מציעים מספר חברי כנסת מיש עתיד, כולנו, המחנה הציוני ומרצ לקבוע בחוק כי פעילות הספורט בישראל תהיה מותרת גם ביום המנוחה השבועית. לפי הצעתם, יום השבת הוא היום היחיד בשבוע בו ניתן לקיים פעילות ספורט, ואל לנו להטמיע בספורט הישראלי ערכים שלא עולים בקנה אחד עם ערכי הספורט הבינלאומי ושלא יתקבלו בגופים האמונים על הספורט העולמי. מאידך, מציעים מספר חברי כנסת מהליכוד ומהבית היהודי לאפשר למועדוני ספורט ולספורטאים בודדים להודיע כי הם שומרי שבת. במקרה של הודעה שכזאת, לפי החוק, מועדוני הספורט לא יקיימו בשבת ובחג פעילויות ספורט, והיקף התמיכות הכלכליות שמקבל אותו מועדון מהמדינה או מהמועצה להסדר הימורים בספורט – לא ייפגע.
נשיא המדינה, ראובן ריבלין, הצהיר לאחרונה כי בשבת ישראלית הולכים קודם לבית כנסת ואחר כך לאיצטדיון הכדורגל. לגבי בית כנסת, המצב יישאר על כנו, לגבי כדורגל – נחכה ונראה.
