בג”צ המרכולים בת”א – אקטיביזם שיפוטי ככורח

עו"ד אוהד שפק
עו"ד אוהד שפק

בג”צ המרכולים בת”א – אקטיביזם שיפוטי ככורח / עו”ד אוהד שפק

בית המשפט העליון מעדיף את האוטונומיה של העיריות והמועצות המקומיות על פני הממשלה בקבלת החלטות הנוגעות לרשויות המקומיות עצמן ומאפשר את פתיחת המרכולים בשבת בתל-אביב-יפו. בית המשפט העליון קובע כי לשר הפנים אין סמכות לבחון חקיקת עזר של רשויות מקומיות בהיבט התוצאה, אם היא היא טובה או לא, אלא לבחון אם ההכרעה שנתקבלה במסגרת חוקי העזר היא סבירה. כדוגמה להחלטה שבסמכות שר הפנים לפסול מובאת החלטה של עירייה להטמין פסולת בסמוך לגבול רשות מקומית שכנה. לצד פסיקה אקטיביסטית זו, אשר מצמצמת מאד את סמכות שר הפנים ביחס לחוקי עזר של רשויות מקומיות, מטיח בית המשפט העליון ביקורת כנגד המחוקק והממשלה, שממאנים לקבל החלטה ומעדיפים כי בג”צ יפרוש רשת בטחון ו-“יוציא את הערמונים מהאש”.

פתיחה וסגירת עסקים בשבת – סמכות הרשות המקומית

הסמכות העיקרית להסדרת הפעילות של עסקים, חנויות ומקומות בילוי נתונה לרשות המקומית. סעיף 249(20) לפקודת העיריות קובע בין השאר כי סמכויותיה של העיריה כוללות הסדרת פתיחתם וסגירתם של חנויות ובתי מלאכה, מסעדות, בתי קפה, בתי תה, בתי משקה, מזנונים, קנטינות ומוסדות אחרים כיוצא באלה. כמו כן, הסעיף קובע כי על העירייה לפקח על פתיחתם וסגירתם של מוסדות אלה, ולקבוע שעות פתיחתם וסגירתם ביום פלוני. סמכות זו כפופה לכל פטור ששר הפנים יורה עליו בצו.

כדי להבהיר זאת, הוסף תיקון לפקודה והתווסף סעיף קטן 21 שלפיו העירייה רשאית להפעיל את סמכותה ולהתקין חוק עזר בתחום שיפוטה או בחלק ממנו לגבי יום המנוחה, בהתחשב בטעמים שבמסורת דתית ולגבי יום תשעה באב.

ראוי להדגיש כי לא מוטלת חובה על הרשות המקומית להתקין חוק עזר שיסדיר את הסגירה או הפתיחה בשבת של בתי עסק בתחום שיפוטה. ככלל, מרבית הרשויות אינן מתירות באופן רשמי פתיחת עסקים בשבת למעט מסעדות ועסקי בילוי. בישובים ערביים או באיזורים המאוכלסים ע”י אוכלוסייה ערבית לרוב מותרת פתיחת בתי עסק בשבת. בשנים האחרונות ישנה התעוררות מצד חוגים מסוימים לגבש הסכמה על שביתת עסקים וחנויות בשבת, על בסיס היבטים חברתיים ולאומיים.

פרשת המרכולים בת”א וסקר דעת קהל

בפרשת ברמר (עע”מ 2469/12 ‏ברמר נ’ עיריית תל אביב-יפו) בשנת 2013, קבע בית המשפט העליון כי במידה והרשות המקומית התקינה חוק עזר, מוטלת עליה החובה לקיים את החוק ולעמוד על קיומו בידי אחרים לדברי המשנה לנשיא, כתוארה אז, מרים נאור, ככל שעמדתה של רשות מינהלית היא כי אין עוד מקום לאכוף את החוק עליו היא אמונה, אין ביכולתה להתנער מחובת האכיפה, אלא עומדת בפניה האפשרות לפעול לשינוי הדין. כמו כן, על האכיפה להיות אפקטיבית ולהגשים את תכלית החוק, גם אם תחליט הרשות המקומית כי לא ראוי להנהיג מדיניות אכיפה אשר תשיג אכיפה מוחלטת או קרוב לכך.

על אף פסיקת בית המשפט העליון בפרשת ברמר, ערים רבות בישראל אינן אוכפות את חוקי העזר שהתקינו, ופתיחת בתי עסק ביום המנוחה מהווה סוג של “הסכמה שבשתיקה”.

בעקבות פסק הדין בעניין ברמר אישרה מועצת עיריית ת”א בשנת 2014 תיקון לחוק העזר לתל-אביב-יפו (פתיחתן וסגירתן של חנויות) אשר התיר פתיחת עסקים בשבת בשלושה מתחמים מסחריים, פתיחת חנויות נוחות בתחנות הדלק בשבת ופתיחת מרכולים. שר הפנים דאז, גדעון סער, אישר את מרבית הוראות התיקון, אך פסל את ההוראות הנוגעות לפתיחת מרכולים.

בהמשך אישרה מועצת עיריית ת”א תיקון נוסף (תיקון 2) המתיר פתיחת  מרכולים בשבת לפי מפתח אזורים ובכפוף למגבלות שונות ובהן קבלת היתר. באוקטובר 2014 הורה שר הפנים לעכב את פרסום תיקון מספר 2. בנובמבר 2014 התפטר שר הפנים סער מתפקידו ומאז שהתקבלה החלטת העיכוב, בומשך כשנתיים וחצי, לא התקבלה כל החלטה לגבי תיקון מס’ 2.

עקב עתירות לבג”צ כנגד תיקון מספר 2, קבע בג”צ ב-19.04.2017 כי נוכח פרק הזמן הארוך שחלף – כשנתיים וחצי – יש לראות את ההימנעות מקבלת החלטה של שרי הפנים כהחלטה לפסול את תיקון מספר 2 ללא נימוקים. היות והמדינה לא עמדה בנטל להצביע על טעם המצדיק את פסילת התיקון, בית המשפט קבע כי ההחלטה לפסול את תיקון מס’ 2 בטלה עקב היעדר הנמקה.

על-פי סקר שנערך לאחר החלטת בית המשפט, 73% מהציבור היהודי בישראל תמכו בהחלטה לפתוח עסקים בשבת מתוכם 97% חילונים, 91% מסורתיים לא כל כך קרובים לדת, 60% מסורתיים קרובים לדת, 27% דתיים ו-4% חרדים.לתמיכה בהחלטת בג”ץ שותפים גם 72% מתושבי תל אביב.

דיון נוסף בבג”צ – פרשת המרכולים בת”א

ב-26.10.17 בית המשפט נדרש לקיים דיון נוסף בעניין תיקון מס’ 2 (דנג”ץ 3660/17 התאחדות הסוחרים והעצמאים הכללית נ’ שר הפנים). בדיון זה נקבע עמדת שר הפנים בדבר פסילה גורפת של תיקון מס’ 2 אינה סבירה שעה שלא נתנה משקל הולם לשיקול בדבר מעמדה הייחודי-האוטונומי של עיריית ת”א.

שר הפנים דרעי הדגיש כי תיקון מס’ 2 פוגע בצורה ניכרת בתכלית הסוציאלית של יום המנוחה. כמו כן, התיקון לשיטתו פוגע מהותית במעמדה הלאומי-דתי של השבת ובמראית פני המרחב הציבורי במהלכה, וזאת נוכח הסטייה מהסטטוס-קוו המתיר פתיחת בתי עינוגים בשבת אך אוסר על פעילות עסקית מובהקת. שר הפנים ציין כי ה-‘צורך’ הקיים הוא אך ורק צורך בקיום ‘רצון’ של התושבים המבוסס על העדפת נוחיות וכי הסדר שכזה עשוי להפוך למודל ביישובים אחרים בארץ, אשר יוביל לשינוי צביונה של השבת בכל ישראל.

נשיאת בית המשפט העליון היוצאת, מרים נאור, קבעה כי בהפעלת סמכותו של שר הפנים עליו לתת משקל של ממש לאוטונומיה המקומית. עמדת היועץ המשפטי לממשלה היא כי ראוי שהפעלת הסמכות של פסילת חוקי עזר שאינם עוסקים בשאלות בעלות השפעה על השלטון המרכזי או החורגים מתחומה של אותה רשות מקומית, תיעשה במשורה. ככלל, עמדת היועץ המשפטי היא כי שר הפנים לא יחליף את שיקול הדעת של הרשות המקומית בשיקול דעתו מקום שבו הרשות פעלה במתחם הסמכות והסבירות. לשיטתו של היועץ, לשר הפנים ממילא אין את היכולת הטכנית לבחון לעומקם את השיקולים שהנחו את הרשות המקומית ואת התשתית העובדתית ששימשה בסיס להתקנת חוק העזר, ואין זה ראוי שכך ייעשה.

לדבריה של נאור, מרכז הכובד של עמדת שר הפנים נסבה על צביון השבת ברמה הלאומית, מבלי לתת ביטוי לצביון המקומי ולנסיבות של העיר תל-אביב-יפו. בדבר המדרון החלקלק כי ההסדר בת”א יהפוך למודל ביישובים אחרים בארץ, אמרה נאור כי מדובר בהשערה בלבד. נאור הדגישה כי היות והרשויות המקומיות הוסמכו במפורש להתקין בחוקי העזר הוראות שעניינן פתיחת עסקים בתחומן בשבת, הרי שפגיעה באוטונומיה זאת היא בעייתית במיוחד.

בפרשת ברמר קבעה נאור כי “אם אופייה של העיר תל-אביב-יפו מחייב, לדעת פרנסיה, המייצגים את האוכלוסיה, שלא לסגור עסקים בשבת, ניתן לשנות את חוק העזר בדרך הקבועה לכך בדין…היועץ המשפטי לממשלה ציין כי העירייה מוסמכת לאזן ‘בין האינטרס בשמירת אופיו של יום השבת כיום מנוחה…לבין מתן אפשרות לפעילות כלכלית מסוימת’. ואולם, לדעתי, המקום המתאים ליצירת איזון זה הוא בהחלטת העירייה האם להתקין חוק עזר בדבר פעילות בתי עסק בשבת ובעיצוב ההסדרים הקבועים בו”.

ראוי להזכיר כי גם בפרשת סולודקין, שעסקה במכירת בשר חזיר בשטחי רשות מקומית, נקבע כי האיזון בין הגנת על רגשות דתיים-לאומיים לבין הגנה על חירות הפרט תתבצע ברמה המקומית תוך התחשבות בצביון של כל רשות מקומית.

בית המשפט העליון קבע כי לשר הפנים אין סמכות לבחון חקיקת עזר של רשויות מקומיות בהיבט התוצאה, אם היא היא טובה או לא, אלא לבחון אם ההכרעה שנתקבלה במסגרת חוקי העזר היא סבירה. כך, למשל, אם מדובר בחוק עזר של רשות המקומית לפיו תוטמן אשפה של עירייה בסמוך לעיר אחרת.

בית המשפט מטיח ביקורת בשר הפנים ובממשלה בכלל כאשר מדגיש כי שוב נקרא בג”צ להוציא את הערמונים מהאש, ולאחר שיוציא בג”צ את הערמונים, ניתן יהיה לומר “זה לא אני (השר) – זה בג”צ”.

בית המשפט הדגיש כי בצד ההגנה על צביונה הייחודי של השבת יש לאפשר לכל פרט ופרט לעצב את השבת שלו על פי דרכו ועל פי אמונותיו ולצקת בה תוכן כראות עיניו. לא בכדי ראה המחוקק לנכון להטיל את מלאכת האיזון הזו על הרשות המקומית. כך נקודת האיזון שתבחר תשקף את אופייה הייחודי של כל עיר, את מידת החיים בצוותא בה ואת הפתרונות הפרקטיים האפשריים המאפיינים את נסיבותיה. לדברי בית המשפט, תיקון מס’ 1 ומס’ 2 נועדו לשקף נקודת איזון ייחודית המתאימה עיר תל-אביב-יפו, תוך התחשבות במעמדה של השבת, בהרכב האוכולוסיה בכל שכונה, בדרך חייה ובאופייה של העיר. בתיקון מס’ 1 הותרה פתיחת עסקים במספר מצומצם של מתחמים מסחריים בעלי גבולות ברורים, המצויים בניתוק מסביבת מגורים. תיקון מס’ 2 התיר פתיחת מספר מוגבל של מרכולים לפי מפתח אזורים, באופן שנתן משקל לאופיו של כל אזור, ובכפוף למגבלות שונות, ובראש קבלת היתר.

 

השאר תגובה

אודות

המשרד מתמחה בנדל”ן ובמיסוי מקרקעין, בנושאי ירושה צוואות ועיזבונות, וכן ובליטיגציה בבתי המשפט. המשרד משלב מומחיות בתחומי משפט מגוונים תוך הבנה והיכרות מעמיקה עם הרגולציה בישראל ועם הסביבה העסקית.

כתובות המשרד :
ירושלים רחוב קרן היסוד 34, 9214913
תל אביב: רחוב יהודה ונח מוזס 13 (בית אגיש רבד), 6744252.

פוסטים אחרונים

עקבו אחרינו

לקבלת ייעוץ משפטי ראשוני אנא השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

דילוג לתוכן