הסכם הלוואה – הפרת חובות חוקיות

עו"ד אוהד שפק
עו"ד אוהד שפק

בית המשפט העליון מחליט להתערב בהלוואה חוץ בנקאית - לבטל את ההוראות הלא חוקיות בהסכם ההלוואה שנחתם בין אנשים פרטיים לחברה שעוסקת במתן הלוואות ולקבוע שתוחזר לחברה קרן ההלוואה בלבד ללא ריבית של 15% לשנה.

 

שוק ההלוואות החוץ בנקאיות, הידוע לפעמים גם כ-“שוק האפור”, נועד לענות על צורך אמיתי הקיים בשוק – מתן הלוואה לגורמים אשר אינם יכולים לקבלה במערכת הבנקאית. לצד צורך זה, יש צורך להסדיר משפטית את שוק ההלוואות החוץ בנקאיות כדי לספק הגנה הולמת ללווה, ולמנוע מהמלווה לנצל לרעה את הבדלי הכוחות והפער ביכולת המיקוח.

 

חוק אשראי הוגן

 

חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות (שנקרא היום חוק אשראי הוגן) שתוקן כמה וכמה פעמים בשנים האחרונות מטיל מספר חובות על המלווה אשר נועדו להעניק ללווה את ההגנה הנדרשת, וביניהם חובת גילוי מקיפה.

 

על המלווה העומד לחתום על חוזה הלוואה עם לווה, לתת לו עותק של הסכם ההלוואה והזדמנות סבירה לעיין בו לפני החתימה ולמסור לו עותק חתום של הסכם ההלוואה לאחר חתימת הצדדים. הסכם הלוואה צריך לכלול את שמות המלווה וכתובותיהם, סכום ההלוואה, הסכום שקיבל הלווה בפועל, שיעור הריבית, הצמדה למדד אם קיימת, שיעור העלות הממשית של האשראי, סכומי התשלומים לפרעון ההלוואה ומועדיהם וכמובן הצעדים שרשאי המלווה לנקוט בשל אי תשלום במועד.

 

החוק קובע כי הלווה יכול לדרוש לבטל את החוזה אם הוכחה הטעייה וגם לבית המשפט סמכות לבטל או לשנות את תנאי הסכם ההלוואה אם ראה שהתנאים בו אינם תואמים את דרישות החוק.

 

החוק גם קובע את הריבית המקסימלית שניתן לקחת והיא מחושבת לפי ריבית בנק ישראל בצירוף 15%. היות ובשנים האחרונות ניתן לראות שהריבית של בנק ישראל נעה בין 0.1% ל-0.25% הרי שהריבית המקסימלית בהלוואות חוץ בנקאיות, בהתאם להגדרות החוק, נעה על סביב 15%.

 

פרץ נגד קוואלטי קרדיט פאנד

 

לבית המשפט העליון הגיע לאחרונה המקרה של חנניה ושרה פרץ, תושבי צפת אשר חתמו על הסכם הלוואה של 438,000 ₪ לשנה אחת מקוואלטי קרדיט פאנד בריבית שנתית של 15%. ההסכם קבע כי תשלומי הריבית לשנה הראשונה בסך כ-65,000 ₪ יקוזזו מראש מסכום ההלוואה ולבני הזוג פרץ יועבר סכום של 372,000 ₪ וכנגד קבלת הכספים נרשמה משכנתא על הבית שלהם בצפת עבור המלווה.

 

כשלוש שנים לאחר לקיחת ההלוואה, הגיע העניין לבית המשפט. החברה המלווה ביקשה למשכן את הדירה ולמכור אותה בכדי לסלק את החוב בסך 465,000 ₪. בני הזוג פרץ טענו כי לא ידעו שחתמו על חוזה ההלוואה ושעבדו את הבית שלהם, והם היו בטוחים כי חתמו רק על ערבות עבור הבן שלהם. לטענתם, לא הובא ההסכם לעיונם מראש, לא ניתנה להם הזדמנות לקרוא אותו ולהתייעץ עם עורך דין, בעת החתימה על ההסכם לא היו מיוצגים על ידי עורך דין מטעמם, ומשמעות החוזה לא הוסברה להם כמו גם האפשרות שהם עלולים להיות מפונים מהדירה ללא זכות לדיור חלופי.

 

החברה טענה כי מסמכי ההסכם נמסרו לבן של הזוג פרץ מספר ימים לפני החתימה אך בני הזוג הבינו בדיוק על מה הם חותמים.

 

בית המשפט העליון קבע כי החברה הפרה את חובת הגילוי המוטלת עליה בכך שלא מסרה לבני הזוג פרץ עותק של הסכם ההלוואה מראש וזמן סביר לפני חתימתו, לא פירטה של סכום שאותו נדרשים בני הזוג פרץ לשלם בנוסף לריבית והצמדה, וזאת כדי למנוע מהמלווים לעקוף את תקרת הריבית הקבועה בחוק באמצעות יצירת חיובים תחת כינויים שונים (למשל, לדוגמה, דמי הקמה, עלות ראשונית, דמי טיפול במסמכים ועוד). בנוסף, קבע בית המשפט כי החברה קבעה סך ריבית גבוה יותר מהמותר בחוק.

 

האם בית המשפט יכול לבטל את ההסכם?

 

חוק החוזים קובע כי חוזה שתוכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים הוא בטל, אך בית המשפט יכול לבטל אותו באופן חלקי בלבד.

 

במקרה של בני הזוג פרץ, קבע בית המשפט העליון כי ניתן להפריד בין החלקים הבלתי חוקיים – תוספות תשלום שלא פורטו בהסכם, סכום ההלוואה ששולם בפועל, שיעור הריבית הממשית הל האשראי – לבין החלקים החוקיים.

 

נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, החליטה לבטל את החלקים הבלתי חוקיים ולהורות כי בני הזוג פרץ יחזירו לחברה את ההלוואה בתוספת הפרשי הצמדה למדד בלבד וללא ריבית.           

 

(עא 8222/19 פרץ חנניה נגד קוואלטי קרדיט פאנד)

 

השאר תגובה

אודות

המשרד מתמחה בנדל”ן ובמיסוי מקרקעין, בנושאי ירושה צוואות ועיזבונות, וכן ובליטיגציה בבתי המשפט. המשרד משלב מומחיות בתחומי משפט מגוונים תוך הבנה והיכרות מעמיקה עם הרגולציה בישראל ועם הסביבה העסקית.

כתובות המשרד :
ירושלים רחוב קרן היסוד 34, 9214913
תל אביב: רחוב יהודה ונח מוזס 13 (בית אגיש רבד), 6744252.

פוסטים אחרונים

עקבו אחרינו

לקבלת ייעוץ משפטי ראשוני אנא השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

דילוג לתוכן