על הכנסת להסדיר בחקיקה את כל עניין השכרת הדירות באמצעות Airbnb ודומיו / עו"ד אוהד שפק
Airbnb שוב בכותרות עם הודעתה של עיריית תל אביב-יפו על השינוי הצפוי בתעריפי הארנונה עבור אלו המשכירים את דירתם בפלטפורמת Airbnb.
העירייה הודיעה כי מי שדירתו בתל אביב או ביפו מושכרת במשך יותר מ-90 יום בשנה באמצעות Airbnb או דומותיה, לא יחויב בארנונה לפי תעריף למגורים, אלא לפי תעריף של ארנונה לעסקים, אשר לרוב יקר פי שלושה או ארבעה מתעריף ארנונה למגורים.
הצעד של עיריית תל אביב נועד להתמודד עם הבעיות הנוצרות עקב ביקושים גבוהים להשכרת דירות Airbnb בתל אביב – שינוי צביון שכונות המגורים והתייקרות הדירות – אך הוא תוצאה בעיקר של ואקום רגולטורי.
כאשר הכנסת בוחרת שלא לחוקק ולא לפעול לרגולציה של התחום, נאלצים בתי המשפט להיכנס לעובי הקורה. פסיקה של ערכאות שיפוטיות בת"א מאוקטובר 2018 ובראשון לציון מינואר 2019 מנסות לעשות קצת סדר בבלאגן תוך שהן קוראות למחוקק לתת דעתו בעניין זה "ולהסדיר הפעילות במסגרת נורמטיבית ברורה".
באוקטובר 2018 ביקשו נציגי בניין מגורים בתל אביב כי תיאסר השכרה לתקופה קצרה של הדירות בבניין שלהם שכן תקנון הבית המשותף, שהוא למעשה הסכם בין כל בעלי הדירות בבניין, אוסר על השכרה כזאת. המפקחת על הבתים המשותפים קבעה כי כאשר התקנון קובע כי הדירות בבניין תשמשנה רק למגורים, לא ניתן להשתמש בהן לדירות נופש – כלומר להשכיר אותן לפרקי זמן קצרים.
בתחילת ינואר 2019, הגישה עיריית ראשון לציון בקשה לבית המשפט כי יורה לבעל דירה להפסיק להשכיר חדרים בביתו לפרקי זמן קצרים דרך אתר Booking בטענה כי מטרת השימוש של הבית היא מגורים ולא כדירת נופש. בית המשפט לעניינים מקומיים בראשון לציון קבע כי אם בעל דירה משכיר 2 חדרים ללינה לטווח קצר, כאשר הוא ואשתו ממשיכים להתגורר בדירה ואופי ההשכרה אינו כולל מתן שירותים נוספים הניתנים במסגרת אירוח מלונאי רגיל (הסעדה, כביסה וכיוצא בזה) – הרי שאין לשלול מבעלי הנכס את האפשרות להעמיד חלק ממנו לטובת השכרה לתקופה קצרה וקצובה.
החלטתה של עיריית תל אביב להגדיל את הארנונה עבור דירות המושכרות באופן מסחרי היא ככל הנראה הסנונית הראשונה, ואם לא תהיה התערבות של הכנסת הבאה בנושא זה, ניתן רק להניח כי רשויות מקומיות נוספות – בירושלים, באילת או בחיפה לדוגמה – תצטרכנה לקבוע כללים חדשים ודרכים לאכוף אותם.
כל זמן שמגמת השכרת דירות לטווח קצר במרכזי הערים – בין באמצעות Airbnb ובין בפלטפורמות אחרות – תימשך ותתרחב, כך גם יימשכו ויעמיקו הדיונים האם הדירות משמשות למגורים או למלונאות, האם מדובר בעסק או לא, האם יש צורך בקבלת רישיון עסק ועוד.
החלטת עיריית תל אביב בעניין העלאת הארנונה לדירות המושכרות לטווח קצר טעונה את אישור שרי האוצר והפנים, ונדרשת גם חוות דעתו של שר התיירות. היות והבחירות לכנסת מתקרבת, נראה כי הנושא יעלה לדיון רק לאחר שתורכב הממשלה הבאה. יהיה זה זמן מצוין שהממשלה תוכל לתת דעתה לנושא זה ואולי אף להיעתר לבקשת בתי המשפט – "להסדיר את הפעילות במסגרת נורמטיבית ברורה" – ולפעול לחקיקה ברורה בכנסת.