במרץ 2021 הגיש משרדנו עתירה בשם משמר הדמוקרטיה בדרישה כי היועץ המשפטי לממשלה ומשטרת ישראל יעדכנו את הנחיותיהם בנוגע לקיום הפגנות ומחאות, ובפרט שיבוטל הנוהל אשר מאפשר למשטרת ישראל להגביל התקהלות על בסיס תוכן ההפגנה או התהלוכה.
בדצמבר 2021 פורסם בעיתון הארץ כי היועץ המשפטי לממשלה צפוי לפרסם בזמן הקרוב הנחיה ברורה אשר צפויה לבטל את הצורך בקבלת רישיון לפני קיום הפגנה או תהלוכה בישראל, אלא אם כן ההתקהלות תעסוק בסוגיות מתחומי יחסי החוץ והבטחון.
בינואר 2022 פורסם הנוסח המעודכן של הנחיית היועץ המשפטי לממשלה, אשר כלל עדכון בעיקר בשני נושאים:
(א) גבולות סמכות המשטרה להתנות קיום הפגנה במתן רישיון.
(ב) התנאים וההגבלות על קיום הפגנות "ליד או בסמוך" לבתיהם של אנשי ציבור.
בעניין הסמכות להתנות קיום הפגנה ברישיון, הטמיעה ההנחיה בנוסחה העדכני את קביעות בית המשפט בפסק דינו בעניין כיכר גורן (ההפגנות בסמוך לביתו של היועץ המשפטי לממשלה דאז אביחי מנדלבליט) משנת 2017. בין היתר קובע סעיף 8 להנחיה, בנוסחו המתוקן:
"רכיב מרכזי בהגדרת אסיפה המחייבת רישיון הוא היותה מכוונת לעסוק בנושא בעל 'עניין מדיני'. מושג זה, שקביעת גדריו בהקשר זה אינה פשוטה, זכה לפרשנות ראשונה בבג"צ 6536/17 התנועה לאיכות השלטון נ' משטרת ישראל ואח' (אר"ש 8.10.2017) (להלן: "עניין כיכר גורן"). בית המשפט קבע כי יש לפרש את המושג 'עניין מדיני' פרשנות מצמצמת כדי שלא לפגוע יתר על המידה בחופש הביטוי. יתר על כן, בית המשפט הדגיש כי סעיפים 83 ו-84 האמורים נחקקו בידי השלטון האנגלי המנדטורי למטרות שנראה כי אינן תואמות את עקרונותיו של משטר דמוקרטי, וגם בכך יש כדי להשליך על אופן פרשנותם ולהצדיק פרשנות צרה של האיסור הכלול בהם. לפיכך, אין לומר כי די בכך שנושא האסיפה הוא בעל עניין ציבורי כדי להכפיפה לדרישת הרישיון, אלא שרק אסיפות שמטרתן שמיעת נאומים בנושאים מדיניים-פוליטיים 'במובן הצר של מונחים אלו' טעונות רישיון. באותה פרשה נקבע בין היתר כי הפגנות המבקשות לקדם ערכים כלליים, כגון קידום שלטון החוק וטוהר המידות, אינן נופלות בגדר המושג של הפגנות בעניין 'מדיני-פוליטי', ולפיכך אינן טעונות רישיון מראש. אולם בית המשפט לא תחם באופן ממצה ומדויק את גבולותיו של תנאי זה במשטר רישוי ההפגנות. לאור המתווה הפרשני שהעמיד בית המשפט ולשון סעיפים 83 ו-84, יש לומר כי רק אסיפות בעניינים שהם בבירור מדיניים, כפשוטו של מושג זה במובן הצר של המילה, דהיינו בקשר לסוגיות מתחום יחסי החוץ והביטחון של המדינה טעונות רישיון. כל אסיפה אחרת אינה דורשת רישיון".
בעניין הפגנות הסמוכות לבתיהם של אנשי ציבור, קובע סעיף 13(ה) להנחיה בנוסחו המעודכן:
"בית המשפט העליון [קבע] שקיים איסור להפגין בסמוך לביתו הפרטי של איש ציבור. זאת, אלא אם לא קיימת חלופה אפקטיבית להפגין מול המקום שבהו הוא ממלא בדרך כלל את תפקידיו הציבוריים (בג"צ 2481/93 דיין נ' ניצב וילק ואח', פ"ד מח(2) 456 (1994); בג"צ 2364/17 סדקה נ' מפקד מחוז מרכז במשפטרה (נבו 27.4.2017) (להלן: "עניין סדקה"). יובהר כי הלכה זו חלה רק כאשר ההפגנה מתקיימת מול או ליד ביתו הפרטי של איש הציבור. לעומת זאת, אם ההפגנה מתקיימת שלא ליד הבית, גם אם בסמיכות מסוימת אליו, יחולו האיזונים בין חופש הביטוי לבין הזכויות והאינטרסים הציבוריים הרלוונטיים החלים ככלל לגב הפגנות, המוצגים בהנחיה זו (ראו עניין סדקה)".
(הנחיות היועץ המשפטי לממשלה, חירות ההפגנה, הנחיה מס' 3.1200 מיום 5 בינואר 2022)
