The post ירושה בחיים ומס ירושה appeared first on עורך דין נדלן ומקרקעין אוהד שפק.

The post הסתלקות מצוואה הדדית appeared first on עורך דין נדלן ומקרקעין אוהד שפק.

The post חובות לאחר מוות – חלוקת עזבון appeared first on עורך דין נדלן ומקרקעין אוהד שפק.

The post שליש דירה + ירושה appeared first on עורך דין נדלן ומקרקעין אוהד שפק.

The post עסקאות בירושה עתידית appeared first on עורך דין נדלן ומקרקעין אוהד שפק.

The post פודקאסט – ירושה ונדל"ן appeared first on עורך דין נדלן ומקרקעין אוהד שפק.

הצוואה היא מסמך מיוחד במינו. היא מסמך משפטי, אך היא למעשה מסמך שמהווה את מכתבו האישי של אדם, והוא כולל משאלות, אהבות, רגשות ואף חשבונות, היוצאים ממעמקי לבו של אדם המהרהר במותו ובמה שיקרה אחרי מותו. האדם צופה הוא אל התחנה האחרונה של חייו – והצוואה היא התחנה הראשונה אחרי מותו.

סוגי צוואות בישראל

צוואה בכתב יד – צוואה שכתובה כולה בידי המצווה וחתומה על ידו, כאשר הצוואה כוללת גם את התאריך בו נערכה.

צוואה בנוכחות עדים – צוואה שנעשית בכתב, נחתמת בידי המצווה, אשר מצהיר בפני שני עדים כי זו צוואתו. גם המצווה וגם העדים חותמים על הצוואה בכתב ידם ועל הצוואה לשאת את התאריך בו נערכה. מומלץ כי העורך את הצוואה יהיה עורך דין מוסמך בישראל המתמחה בנושאים של צוואות וירושה, בכדי למנוע פגמים שעלולים לפסול את הצוואה

צוואה שנעשית בפני רשות מוסמכת בישראל – החוק בישראל מאפשר גם לערוך צוואה בכתב או בעל פה בפני שופט, בפני רשם הירושות או בפני נוטריון ישראלי.

צוואה בעל פה – קרויה גם צוואת שכיב מרע, כאשר המצווה נמצא על ערש דווי או סבור כי הוא מצוי במצב כזה.  

צוואה הדדית בישראל

חוק הירושה בישראל מאפשר לבני זוג לערוך צוואה הדדית, כאשר בן זוג אחד מסתמך על צוואתו של בן הזוג השני. הבחירה באפשרות זו של צוואה הדדית בישראל מאפשרת לבני הזוג להגביל ולהצר את צעדיהם בנוגע ליכולתו של כל אחד מהם לשנות את צוואתו בעתיד.

המשמעות המרכזית של צוואה הדדית בישראל היא כי לא ניתן לשנות את תוכן הצוואה מבלי להודיע לבן הזוג השני, כל זמן שבן הזוג השני בחיים.

נושא צוואה ההדדית הוא נושא יחסית חדש בישראל, וכדאי לזכור שלא בכל מקום ניתן לערוך צוואה הדדית בין בני זוג.

לפי הדין הצרפתי, למשל, אי אפשר לערוך צוואה הדדית בין בני זוג, גם אם הצוואה נעשית לטובתו של אדם שלישי.

בדין האנגלי מנוגדת עריכת צוואות הדדיות לעיקרון הכללי, לפיו לא ניתן לעשות צוואה שלא ניתן לחזור בה. למרות זאת, לצורך הכרה בתוקפן המחייב של צוואות הדדיות יש להוכיח הסכמה מפורשת בין הצדדים לצוואות ההדדיות שלא לשנות או לבטל את צוואותיהם. עם כי הסכמה כזו אינה יכולה למנוע מהמצווה בצוואה הדדית לחזור בו מצוואתו או לשנות אותה, אך הפרת ההתחייבות יכולה להקים עילה לתביעת פיצויים על-פי דיני היושר באנגליה.

פרשנות של צוואה

לפי החוק בישראל, האינטרס היחיד הראוי להגנה בצוואה הוא רצונו של המצווה. הפרשנות של צוואה בישראל היא קשה מפרשנות כל מסמך משפטי אחר. אין מדובר בפרשנות של חוק, שאנו נגישים להליכים שקדמו לחקיקתו ולמטרותיו. אין מדובר בפרשנות של חוזה שהצדדים לו, בדרך כלל, נמצאים בין החיים והם או הנסיבות מעידים על הכוונות שעמדו לנגד הצדדים כאשר ניסחו את החוזה. פרשנות של צוואות בישראל היא מלאכה של בחינת דף נייר שבתוכו נמצאים דבריו של המנוח, ובכדי לקיים את דבר המת עלינו לשמוע את קולו, להבין את דבריו ולהטות אוזן להבין את המשתמע מתוך דבריו.

כתיבת צוואה

כתיבת צוואה בישראל צריכה להיעשות תוך הבנה של חוקי הירושה בישראל. מטרת חוקי הירושה בישראל היא להגשים את רצונו של המצווה. כיבוד רצון המת הוא עיקרון השאוב ממורשת ישראל, והביטוי המרכזי שלו במשפט הישראלי מצוי בחוקי הצוואות.

עקרונות מרכזיים בדיני צוואות

הצוואה משקפת את האוטונומיה של המצווה וכללים שונים בחוקי הצוואות נועדו לקבוע את התוקף של הצוואה ולבחון האם הצוואה אכן משקפת את רצונו האמיתית של המצווה. נקודת המוצא היא כי רצון המצווה הוא האינטרס היחיד הראוי להגנה במסגרת הצוואה בישראל ומכך נובעים שני עקרונות מרכזיים בחוקי הצוואות בישראל:

• אדם רשאי לשנות את הצוואה שלו בישראל – לבטל אותה ולערוך אותה מחדש עד ליומו האחרון. כל הסכם או התחייבות המגבילים עיקרון זה לא יתפסו. עיקרון זה מאפיין את שיטת המשפט הישראלית, אולם ישנן מדינות, כמו ארצות הברית ואנגלית, המכירות בתוקפן של התחייבויות מגבילות מסוג זה.

• פירוש הצוואה בהתאם לאומד דעתו של המצווה כפי שהיא משתמעת מתוך הצוואה, ואם היא לא משתמעת מתוכה – אז כפי שהיא משתמעת מתוך הנסיבות שהובילו לעריכת הצוואה. בית המשפט העליון בישראל קבע בכל הנוגע לפרשנות צוואה כי לשון הצוואה הוא "הגוף" ואומד דעת המצווה הוא "הנשמה".

עקרונות מנחים בכתיבת צוואה

לאור החשיבות של בחינת רצון המצווה, חשוב מאד לכתוב צוואה בישראל בהתאם לכללים שהותוו בפסיקת בתי המשפט בישראל. להלן מספר עקרונות חשובים שמוטב להקפיד עליהם כאשר כותבים צוואה בישראל:

• כותרת – בראש העמוד הראשון תופיע כותרת 'צוואה' או 'צוואה הדדית'. חשוב כי המצווה ידע שהוא מצווה את רכושו לאחר מותו ולמעשה יידע להבחין בין צוואה לבין כל מסמך אחר שהוא כותב.

• תאריך עריכת הצוואה – כאשר מנסים לטעון כי המצווה לא היה כשיר משפטית לצוות, חשוב להבין בדיוק מתי נכתבה הצוואה.

• שפה ברורה – תוכן הצוואה צריך להיות ברור גם לאדם מהרחוב. אין צורך להשתמש בשפה משפטית גבוהה.

• צוואות קודמות – אם המצווה כתב צוואה קודמת, מוטב לכתוב במפורש כי הצוואה שנכתבה בתאריך מסוים בטלה ומבוטלת וכי צוואה זו נכתבת במקומה.

• פירוט של נכסים – פסיקת בתי המשפט הבהירה כי כאשר המצווה כותב צוואה בישראל עליו לדעת למי הוא מצווה את רכושו ומה בדיוק הוא מצווה.

• פירוט של היורשים – מוטב לכתוב במפורש מיהם היורשים – שמות מלאים לפי תעודת זהות ומספר תעודת זהות, ולא לכתוב לדוגמה "אני מוריש הכל לילדיי". מוטב גם לכתוב כתובת עדכנית ומספרי טלפון וכל מידע רלוונטי אחר באשר ליורשים בכדי שניתן יהיה לאתר אותם.

• גריעת יורש – אם יש בן משפחה או יורש ברור שהוחלט לא לתת לו חלק בירושה, כדאי מאד לנמק מדוע – בכדי למנוע חוסר בהירות בעתיד אם אותו אדם יחליט להתנגד לצוואה ויטען כי שכחו אותו.

• חתימה בכל עמוד – מומלץ כי המצווה יחתום בכתב ידו על כל עמוד בצוואה. בית המשפט העליון אמנם קבע כי אין חובה לחתום על כל עמוד בצוואה, אך רצוי לעשות כן.

• חתימת העדים – אין חובה שהצוואה תיערך בפני העדים, אבל המצווה צריך לחתום בפני העדים ולא ניתן לוותר על כך.

The post כתיבת צוואה appeared first on עורך דין נדלן ומקרקעין אוהד שפק.

נהנה בצוואה אשר מעורב בעריכת הצוואה – למשל, מבקש מעו"ד שיערוך את הצוואה, משלם את שכר טרחת העו"ד, דואג לבדיקה רפואית של כשירות המצווה – ייתכן ויראו אותו כמי שהשפיע בצורה בלתי הוגנת על המצווה והוראות לטובתו בצוואה – תיפסלנה.

פרטי המקרה

שבוע לפני פטירתה, עשתה המנוחה (נקרא לה חוה לצורך העניין) פעולות רבות לצורך העברת מלוא רכושה לבנה, יעקב, מבלי להותיר דבר לבנה האחר – יוסי. בשבוע זה, הסיע יעקב את אמו חוה לבית החולים תל השומר לטיול רפואי ובדרך הם נכנסו לבנק של חוה וחוה העבירה ליעקב את כל הכספים הרשומים על שמה בחשבונות הבנק שלה ושינתה את המוטבים בקרנות שונות שהיו רשומות על שמה – כך שהמוטב הבלעדי יהיה יעקב.

יומיים לאחר מכן, כאשר היא מאושפזת בבית החולים, חתמה חוה על צוואה בפני עדים וציוותה את כל רכושה ליעקב. יום לאחר מכן, נבדקה חוה על-ידי פסיכיאטרית אשר מצאה אותה כשירה לערוך את הצוואה במועד עריכתה. כמה ימים לאחר מכן, הלכה חוה לבית עולמה.

בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון מצא כי הצוואה נערכה תחת השפעה בלתי הוגנת מאחר שיעקב נטל חלק בעריכתה ולכן הורה על ביטולה. התיק הגיע לערעור בפני בית המשפט המחוזי בלוד (עמ"ש 39988-09-17 ש. נ' ש. ואח').

יעקב טען כי חוה ערכה את הצוואה כשהיא צלולה ונחושה בדעתה ובחרה להוריש את עזבונה אליו בשל התנכרותו של יוסי אליה במשך השנים.

חוה הייתה אמנם מוגבלת בתנועה אך ממיטת חוליה נתנה הנחיות לרופאיה, ניהלה שיחות וקיבלה מבקרים. בעת אשפוזה, שני בניה טיפלו בה כל העת.

עוד טען יעקב כי לא הייתה כל היכרות מוקדמת בינו לבין עורך הדין שהיה מעורב בעריכת הצוואה וקירבת הצוואה בין העדים (בני הדודים) אינה מטילה דופי בצוואה.

יוסי טען כי חוה לא הייתה כשירה להבין מהו טיבה של הצוואה כאשר ערכה אותה. היא הייתה חלשה ונתונה להשפעה חריגה וקיצונית. הצוואה גם אינה הגיונית – שכן יוסי הוא הבן החלש היות והוא לא עובד ונמסך על שולחן אמו לעומת יעקב שעובד וקיבל מאמו המנוחה מעל מיליון ₪ לפני פטירתה.

יוסי טען כי אמו אהבה אותו בכל ליבה, ולא יכול להיות שתותיר בידו כלום ושום דבר.

לטענתו של יוסי, יעקב פנה לעד וביקש ממנו שיסייע לו בעריכת הצוואה, הוא זה ששילם לעורך דין את שכרו, והוא זה שהזמין את הפסיכיאטרית לבדוק את כשירותה של חוה לערוך צוואה.

צוואה שנעשתה עקב השפעה בלתי הוגנת – בטלה

סעיף 30(א) לחוק הירושה קובע כי צוואה שנעשתה עקב איום, אונס, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית – בטלה היא.

אין פסול בעצם ההשפעה על אדם לצוות באופן זה או אחר, או הניסיון להשפיע עליו לעשות כן, שכן כל אדם נתון במידה כלשהי להשפעת הסובבים אותו, וכי לעמדות שהם משמיעים בפניו תיתכן השפעה על גיבוש דעתו ועל החלטתו.

הפסול נעוץ באי ההוגנות שבהשפעה. בכדי לקבוע כי יש לפסול הוראה בצוואה, יש להראות כי ההשפעה היוותה ניצול בלתי הוגן של מצבו של המצווה באופן שלא ניתן לומר כי הוראת הצוואה משקפת את רצונו החופשי.

בפרשת גודמן (ע"א 4902/91 גודמן נגד ישיבת שם), קבע בית המשפט העליון מספר קריטריונים שבאמצעותם ניתן לאתר השפעה בלתי הוגנת על המצווה, כאשר כמובן יכולים להיות קריטריונים נוספים:

(א)   מצבו הגופני או הנפשי של המנוח בעת עריכת הצוואה.

(ב)   האם המנוח נתון להשפעה בקלות מבחינת אישיותו ואופיו.

(ג)    היקף התלות של המנוחה בנהנה.

(ד)   בדידותו של המנוח וניתוקו מאחרים.

(ה)   הנסיבות סביב הכנת הצוואה.

(ו)     האם תוצאות הצוואה נחזות להיות כתוצאה מהשפעה בלתי הוגנת.  

צוואה לטובת מי שערך את הצוואה או עד לעשייתה – בטלה

סעיף 35 לחוק הירושה קובע קבוצה של נהנים אשר לא יוכלו ליהנות מזכייתם בצוואה בשל פעולות שבוצעו על ידם. כאשר מי מהזוכים בצוואה (או בן/בת זוגו)ערך את הצוואה, לקח חלק בעריכת הצוואה או היה עד לעשיית הצוואה – הצוואה בטלה שכן מעשים אלו, לכשעצמם, מהווים השפעה בלתי הוגנת על המצווה.

בבואו של בית המשפט לבחון מהי המשמעות של "לקח חלק בעריכת הצוואה", עליו לבחון את התמונה כולה, לרבות נסיבות עריכת הצוואה, האירועים שקדמו לצוואה, מידת האינטנסיביות והעוצמה של המעורבות של הנהנה.

בית המשפט העליון קבע בעבר כי גם אם פעולות בודדות של הנהנה על פי הצוואה כשלעצמן אינן עולות לכדי נטילת חלק בעריכת הצוואה, אפשר כי אם נבחן את כולן יחדיו – נגיע למסקנה כי הוא נטל חלק בעריכתה (ע"א 5869/03 נילי חרמון נגד בנימין גולוב).

יעקב אכן השפיע השפעה בלתי הוגנת על אמו בעריכת הצוואה

בית המשפט המחוזי בחן את כל הנסיבות וקבע כי התנהלותו של יעקב עלתה כדי נטילת חלק בעריכת הצוואה שדינה פסלות הוראות הצוואה לטובתו בהתאם להוראות סעיף 35 לחוק הירושה.

יעקב עשה מאמץ רב להרחיק עצמו ממעורבות בעריכת הצוואה ודווקא ניסיונותיו להתנער מכל הקשור לצוואה, מבססים את המסקנה כי הוא היה מעורב באופן מהותי וחריג בעריכתה של הצוואה. יעקב הזמין עורך דין לערוך את הצוואה, שילם את שכר טרחת עורך הדין, הזמין שירותי פסיכיאטרית להערכת כשירותה של המנוחה ודאג לקבל לידיו את חוות הדעת. פעולות אלה, בצירוף הכחשתן על ידי יעקב, עולות כדי מעורבות פסולה בעריכת צוואה.

כלל הפעולות של יעקב מלמדות כי הוא שזה שחיבר את כל הנקודות ובלעדיו – ספק אם הייתה הצוואה מגיעה לכדי ביצוע. מצב זה, שבו הנהנה הוא המוציא והמביא של הצוואה, ניסה החוק למנוע.

The post השפעות בלתי הוגנות בצוואה appeared first on עורך דין נדלן ומקרקעין אוהד שפק.