בג"ץ ביטל את "מחטף" הייצוג הפרטי של משרדי הממשלה / כלכליסט, הארץ

במאי 2024 הגיש משרדנו בשם משמר הדמוקרטיה עתירה לבג"צ כנגד ממשלת ישראל ומשרדי הממשלה בטענה כי החלטה 1724 מיום 30 באפריל 2024 בטלה היות והיא בלתי חוקית, מנוגדת לדין, לפסיקת בית המשפט העליון ולעקרונות יסוד של שלטון החוק.

הדגשנו בעתירה כי לממשלת ישראל אין סמכות לקבוע קביעה משפטית הסותרת את קביעתה המשפטית של היועצת המשפטית לממשל (להבדיל מהחלטה מותרת של הממשלה שלא לאמץ את עמדתה של היועצת ולבקש ייצוג נפרד בערכאה משפטית בעניין מסוים), היות ומוסד היועץ המשפטי לממשלה הוא הפרשן המוסמך של החוק כלפי הרשות המבצעת.

בעתירתנו ציינו כי הממשלה אינה מוסמכת לקבוע כי משרדי ממשלה, רשויות שלטון ונושאי משרות ציבוריות שאינם חברי הממשלה, שהיועצת המשפטית קבעה כי לא יזכו לייצוג משפטי פרטי בפני ערכאה שיפוטית בעניין מסוים, יקבלו ייצוג משפטי פרטי כאמור ויהיו כפופים לעמדתה המשפטית של הממשלה הסותרת את עמדת היועצת המשפטית לממשלה.

אחד מתפקידי הליבה של מוסד היועץ המשפטי לממשלה הוא ייצוג כלל גורמי הרשות המבצעת בפני ערכאות משפטיות. זהו הכלל, ואילו מתן היתר לייצוג נפרד לחברי הממשלה או לממשלה בעניין מסוים הוא החריג. חובתו של היועץ המשפטי לממשלה לייצג את גורמי הרשות המבצעת אינה מתבטלת מאליה כל אימת שמתגלעים חילוקי דעות בין היועץ המשפטי לממשלה לבין נושא המשרה השלטונית האמור. 

כאשר מתגלעים חילוקי דעות שכאלה, על היועץ המשפטי לטעון לעמדתו-שלו בבית המשפט, ובמקביל להביא לידיעת בית המשפט את העמדה החולקת של נושא המשרה השלטונית.

אם ניתן על-ידי היועצת המשפטית היתר לייצוג פרטי לממשלה, הרי שבהתאם לדין – ההחלטה על היקף הייצוג מצויה בגדרי סמכותה הבלעדית של היועצת. דו"ח וועדת שמגר קובע כי הגורם השלטוני היחיד ששמורה לו הזכות שלא לקבל את פרשנותה היועץ המשפטי לממשלה את הדין, היא הממשלה עצמה; הממשלה ולא שום גוף שלטוני אחר, אף לא משרדי הממשלה שבראשם עומדים שרים, שהם-עצמם אינם מקבלים את עמדתה המשפטית של היועצת המשפטית לממשלה.

לשיטתנו, לא ניתן להפריד בין הייעוץ המשפטי שניתן לגוף שלטוני מסוים, לבין ייצוגו של אותו גוף שלטוני בפני בית המשפט. אחרת, עלול גוף שלטוני להימצא במצב שהוא פועל בהתאם לייעוץ משפטי והנחיות משפטיות מסוימות – שהן בעלות תוקף מחייב כלפיו – אך בהמשך ימצא את עצמו מיוצג בפני בית-המשפט בידי עורך דין שעמדתו המשפטית שונה בתכלית. 

מכאן, "קביעה" של הממשלה בדבר העובדה שמשרדי ממשלה מסוימים יהיו זכאים לייצוג משפטי נפרד בפני בג"צ משמעה היא כי הלכה למעשה משרדי ממשלה אלה אינם סרים עוד גם להנחיות הייעוץ המשפטי מטעם השירות המשפטי הממלכתי – לא להנחיות היועצת המשפטית לממשלה, לא להנחיות הלשכה המשפטית באותם משרדי ממשלה ולא לכל גורם משפטי נוסף שאיננו עורך הדין הפרטי שהממשלה שכרה לשם ייצוגה בעתירה ו/או בעתירות התלויות ועומדות בבג"צ. זהו מצב שהדעת איננה סובלת ומהווה מצע לתקלות שלטוניות נרחבות.

מצב כזה מהווה יישום הלכה למעשה של הצעת החוק שכונתה "חוק היועמ"שים, ושהייתה אחת מאבני התווך של יוזמת "ההפיכה המשטרית" של הממשלה.

בג"צ קבע כי הסמכות לקבוע את גבולותיו של היתר הייצוג הנפרד נתונה באופן בלעדי ליועצת המשפטית לממשלה, ולא הייתה לממשלה הסמכות לקבוע (או לנסות לקבוע) אחרת. החלטת הממשלה מס' 1724 ביקשה לסטות באופן מובהק מהכלל לפיו היועצת המשפטית לממשלה היא הפרשנית המוסמכת של הדין כלפי הרשות המבצעת. 

משכך, החלטה 1724 בטלה ומבוטלת.

בית המשפט הבהיר כי לדעתו ייצוג נפרד אינו ייעוץ נפרד. היתר לייצוג נפרד כשמו כן הוא: הוא מאפשר את ייצוג עמדתו המשפטית של הגוף המינהלי בהליך משפטי פלוני – לאחר קבלת אישורה של היועצת המשפטית לממשלה. היתר הייצוג הנפרד אינו מקנה למייצגים את האפשרות ליטול מהיועצת את סמכותה (וחובתה) לשמש כפרשנית המוסמכת של הדין.

(להרחבה קראו בג"צ 6198/23 התנועה לאיכות השלטון ו-391 אח' נ' שר הבטחון – בג"צ גיוס חרדים לצה"ל)

לכתבה בעיתון כלכליסט – לחצו כאן.

לכתבה בעיתון הארץ – לחצו כאן.