בג"צ דוחה את העתירה נגד הרב יצחק יוסף / הארץ

הענקת פרסי ישראל בשנת 2024 נערכת בצילה הכבד של מלחמת "חרבות ברזל" כאשר מדינת ישראל עדיין כואבת ואבלה על מאורעות השבת השחורה וחיילי צה"ל מחרפים נפשם ונלחמים בגבול הצפון וברצועת עזה, כאשר אלפי פצועים, בגוף ובנפש עוד מחלימים מפציעותיהם, ורק חלק מהחטופים שבו לביתם.

פרס ישראל הוא הפרס החשוב והיוקרתי ביותר הניתן במדינת ישראל, כאשר מדי שנה מגישות וועדות השופטים לשר החינוך את המלצתן להענקת הפרס בתחומים שונים ומגוונים בהוויית העשייה והיצירה בישראל. הזוכים הם אזרחי ישראל – יחידים או במקרים חריגים שותפי הישג שגילו הצטיינות מיוחדת, מצוינות ופריצת דרך בתחומם או שתרמו תרומה מיוחדת לחברה בישראל. 

במרץ 2024 התבטא הרב יצחק יוסף, הרב הראשי לישראל שהוחלט להעניק לו פרס ישראל בספרות תורנית ומשפט עברי, במהלך שיעור שבועי ואמר: "שבט לוי פטור מגיוס לצבא. לא לוקחים אותם בשום פנים ואופן, יהיה מה שיהיה. אם יכריחו ללכת לצבא – ניסע כולנו לחוץ לארץ, נקנה כרטיסים ונלך לשם…כל החילונים האלה לא מבינים שבלי הכוללים והישיבות לא הייתה הצלחה לצבא – החיילים מצליחים רק בזכות בני התורה. בלי התורה, בלי הכוללים, ובלי הישיבות לא היה קיום, לא תהיה הצלחה, מה שהם מצליחים בצבא זה בזכות בני התורה, החיילים מצליחים בזכות בני התורה. גם ככה לא תמיד הצבא מצליח, ראינו אך הצבא הצליח בשמחת תורה".

בשם משמר הדמוקרטיה, הגיש משרדנו עתירה לבג"צ בטענה כי דבריו של הרב הראשי מהווים הפרה חמורה של עיקרון הערבות ההדדית, וכי אין לקבל מצב בו עובד מדינה העומד בראש גוף ממשלתי של הרבנות הראשית יתבטא באופן הפוגע בתדמיתם של חיילי צה"ל יקבל פרס מהמדינה. 

לשיטת משמר הדמוקרטיה, דבריו החמורים והמקוממים בכובעו כנציג ציבור ועובד מדינה אשר ברשותו סמכות תורנית מרעידים את אמות הסיפים ומעמידים את עניינו בשורה אחת עם המקרים החריגים והקיצוניים שבהם יש מקום לשקול נסיבות לבר מקצועיות בדבר הענקת הפרס ולהביא דה פקטו לפסילת מועמדותו של הרב יוסף מלקבל את פרס ישראל. כן נטען בעתירה כי קריאתו של יוסף כמוה כקריאה לחרם על מדינת ישראל בדרך של עזיבה והיא מהווה הפרה בוטה של חובת הנאמנות למדינה שבה הוא חייב מעצם תפקידו. 

בג"צ החליט לדחות את העתירה שכן, גם אם המלצת ועדת הפרס להעניק את הפרס מעוררת קושי ואי נחת בקרב ציבורים גדולים בישראל, וגם אם יש לראות בחומרה את התבטאויותיו המקוממות והפסולות של הרב יוסף לאורך שנות כהונתו, דווקא בשל היותו עובד ציבור וסמכות רוחנית-הלכתית לציבור גדול, הפרס לדעת בית המשפט אינו אמור לשקף קונצנזוס של הציבור ואין מקום להתערבות בזירה המשפטית. 

(ראו בג"צ 3498/24 משמר הדמוקרטיה נגד שר החינוך ואחרים)