דמי תיווך בלי הסכם תיווך חתום

בית משפט השלום בבת-ים קיבל תביעה על סך 166,725 ₪ שהוגשה על ידי מתווך מקרקעין, הגין דמי תיווך בשיעור 1.5 אחוזים בצירוף מע"מ, מעלות רכישת  מגרש מקרקעין בסך 9.5 מיליון ₪ מכח תנאי תיווך שהוסכמו במסגרת חלופת הודעות ווטסאפ ולאחר שהמגרש נרכש על ידי אותו אדם באופן עצמאי שלא באמצעות המתווך.

בין מתווך מקרקעין לבין בעלי המגרש נחתם הסכם למתן שירותי תיווך בבלעדיות לשיווקו של המגרש במחיר יעד של 10.5 מיליון ₪ למשך תקופה של חצי שנה.

בהתאם לכך, הציב המתווך בקדמת המגרש שלט "למכירה"  עם לוגו של משרדו, ובו מספר טלפון להתקשרות עימו.

בעקבות השלט במהלך תקופת הבלעדיות, פנה דניאל טלפונית למתווך והתעניין במגרש. המתווך מסר לדניאל בעל פה ובהתכתבויות טלפוניות שונות פרטים מהותיים על המגרש, לרבות ביחס לזכויות הבנייה בו.

הסכמות בווטסאפ

המתווך ודניאל המשיכו לשוחח ולהתכתב בווטסאפ בקשר למגרש כאשר דניאל הציע מספר הצעות ביחס לגובה התמורה ושהמתווך פעל מול מוכר הנכס בינסיון להוריד את סכום המכירה המבוקש בגין הנכס – אולם ללא הצלחה.

במסגרת חלופת הדברים והתכתובות שקיימו המתווך ודניאל, שלח המתווך הודעת ווטסאפ במסגרתה הוא ביקש מדניאל לאשר כי במידה שהוא ירכוש את הנכס המסוים אז הוא ישלם למתווך עמלת תיווך בשווי 1.5% פלוס מע"מ.

בתגובה השיב דניאל כדלקמן:

"אחי ברור שמאשר בבקשה תדאג לי מחר לסגור ב 8".

כלומר, דניאל השיב כי הוא מאשר וכי הוא מבקש מהמתווך שידאג לסגירת מחיר העסקה מחר כך שהנכס יימכר לו תמורת סך של 8 מיליון ש"ח למחרת.

בחלוף מספר ימים הודיע דניאל למתווך כי הוא לא מעוניין עוד במגרש מאחר שהתגלה לו לאור בדיקה בעירייה ועם אדריכלים אליהם פנה, כי המצב התכנוני של המגרש מאפשר בניה באחוזים נמוכים יותר ממה שהוא שיער מלכתחילה. עם זאת, בין דניאל למתווך נמשך הקשר בנוגע לנכסים אחרים ששווקו על ידי משרד התיווך של המתווך.

לאחר מספר חודשים שב והציע המתווך לדניאל לרכוש את המגרש בעיסקה מהירה תמורת סך של 9.5 מיליון ₪ מתוך כך שבעליו של המגרש מצויים עתה בנקודה שמאפשרת סגירה מהירה של העיסקה. אולם דניאל לא הגיב לדברים אלה ונעלם כלא היה.

בהמשך, הופתע המתווך  לגלות  במקרה, כי על המגרש נרשמה הערת אזהרה לטובת דניאל ואחרים המלמדת על רכישתו על ידם תמורת סך של 9.5 מיליון ₪.

תביעת דמי תיווך

המתווך טען כי הוא ו/או מי מטעמו שימשו כגורם היעיל שהוביל לעסקה; כי הוא עמל רבות על קידומה במתן שירות מקצועי לדניאל והיו נגישים בכל עת לדניאל; כי הם העבירו לדניאל מידע מהותי על המגרש ובכלל זה שמות בעליו, זכויות הבניה בו, גודלו ומחירו, מידע שדניאל עשה בו שימוש לרכישת המגרש מאחורי גבו, על מנת להתחמק מעמלת התיווך המגיעה למתווך מכוח התחייבותו החוזית של דניאל על פי הודעת הווטסאפ שנשלחה אליו על ידי המתווך והוא אישר אותה, שהיא לשלם לו את שכרו בשיעור 1.5 אחוזים בצירוף מע"מ ככל שהמגרש יירכש על ידו.

מנגד, דניאל טען כי הסכמתו לתשלום עמלת תיווך בסך של 1.5% פלוס מע"מ במסגרת חלופת ההודעות בווטסאפ הותנתה בכך שמחיר העסקה יעמוד על 8 מיליון ש"ח – הא ותו לא. משעה שהעסקה נחתמה בפועל על סך של 9.5 מיליון ש"ח אזי לא התקיים תנאי זה ולפיכך הסכם התיווך לא השתכלל דה פקטו.

דמי תיווך ללא הסכם תיווך

בית המשפט קיבל את טענות המתווך וקבע כי במסגרת הודעות הווטסאפ שהחליפו הצדדים, דניאל נתן את הסכמתו לתשלום דמי תיווך בשיעור 1.5 אחוזים מכל עסקה שתיסגר על ידו – וזאת ללא כל תנאי.

בהחלטתו הבהיר בית המשפט כי הטעם לכך הינו לשון ההודעה של דניאל למתווך –  "אחי ברור שמאשר" – שכן לנוסח זה פרשנות סבירה אחת בלבד – והיא, שדניאל התחייב לשלם לו דמי תיווך כל אימת שהוא ירכוש את המגרש בעתיד באמצעותו, וזאת במנותק מכל דבר הקשור בהתחייבות זו.

עוד הוסיף בית המשפט בהחלטתו כי העובדה שדניאל הוסיף לאחר מכן בהודעת הווטסאפ גם את המילים: "תדאג לי מחר לסגור ב 8", אינה אלא עדות לשאיפתו הלגיטימית או צפייתו מאת המתווך להשיג עבורו למחרת את מחיר העיסקה שהוא ביקש להשיג – דהיינו ב-8 מליון ש"ח; ואולם אין בשאיפה נקודתית שכזו, בכדי לנתקו מהתחייבותו הכללית, לשלם לו דמי תיווך, גם אם לא יושג מחיר שכזה.

בנוסף, העובדה שגם המתווך לא הסתייג מהמחיר שנקב דניאל בהודעתו (8 מחיון ש"ח) מלמדת שגם הוא לא ראה בו בתור תנאי להשתכללות ההסכם, והוא הדין בעת ששב והציע לדניאל את המגרש בסכום של 9.5 מיליון ₪ – עדות לכך שהוא לא הכיר בתנאי שכזה, שכן איזה אינטרס יש לו להציע לדניאל את המגרש ביודעו שדניאל ישלם לו את עמלתו רק עבור מחיר עסקה של 8 מיליון ₪?. 

(להרחבה קראו – תיק אזרחי 17764-02-22 אייל גוהר נגד דניאל אהרונוביץ)