הלוואה פרטית המדריך המלא

 

הלוואה פרטית או הלוואה חוץ בנקאית

 

במרוצת השנים התפתח שוק הלוואות חוץ בנקאיות במסגרתו גופים שאינם בנקים מאפשרים לצרכנים שהבנק סירב להעמיד לרשותם הלוואה – מחמת שלא עמדו ברף הוכחת יכולת פירעון כנדרש לשביעות רצון הבנק וכיוצ"ב – ליטול הלוואה. ואולם, בדומה לפערי הכוחות והידע המובנים שבין הלווה לבין הבנק, כך גם לאותם גופים פיננסים חוץ-בנקאיים יתרון מובנה בידע ובכוח ביחס לצרכן הלווה אשר לרוב נעדר כל ידע וניסיון פיננסי.

 

על רקע פערי הכוחות אפוא הסדיר המחוקק את הזכויות, החובות והאחריות של הלווים והמלווים ב-"חוק אשראי הוגן" או בשמו הרשמי והארוך "חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות (תיקון מס' 5), התשע"ז – 2017".

 

חוק זה נועד להבטיח את זכויות הצרכנים בתחום האשראי (הלווים), תוך הגברת השקיפות והאחריות של המוסדות הפיננסיים (המלווים). במסגרת כך, בין היתר החוק כולל: החלת חובות גם על תאגידים בנקאיים; עדכון מנגנון תקרת הריבית; הוספת הוראות שתכליתן הגנה נאותה על הצרכנים בשוק האשראי, וכן נוספו הוראות עונשין ועיצום כספי שנועדו לאפשר אכיפה אפקטיבית של הוראותיו. כמו כן הוסמכו שר המשפטים, בהסכמת שר האוצר ונגיד בנק ישראל, להתקין תקנות הנוגעות לתחולת החוק והוראותיו.

 

לאורך השנים החוק תוקן מספר פעמים. להלן נציג סקירה נרחבת של הוראות החוק המרכזיות והמעודכנות, לרבות החובות שהוא מטיל על הצדדים השונים בתחום ההלוואות.

 

נזכיר שלפני כל הלוואה ולפני חתימה על כל הסכם הלוואה, בין אם מלווים כסף או לווים כסף, מוטב להתייעץ עם עורך דין המתמחה בנושא.

הלוואה פרטית

סעיף 1 לחוק מגדיר את המונחים הבסיסים ובכללם "הלוואה"; "לווה", "מלווה" ו"מלווה מוסדי" כדלקמן:

 

"הלוואה" – כל עסקת אשראי, לרבות ניכיון שטר, ולמעט סוגי עסקאות אשראי ששר המשפטים, בהסכמת שר האוצר ונגיד בנק ישראל ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט קבע לגביהן כי הוראות חוק זה, כולן או חלקן, לא יחולו עליהן בשל כך שהן לא מקיימות את תכליות החוק;

 

"מלווה" – כל מי שנותן הלוואה, וכן מי שעוסק בהפעלת מערכת לתיווך באשראי;

 

"מלווה מוסדי" – מלווה שהוא אחד מאלה: תאגיד בנקאי, תאגיד עזר או בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי; מבטח; חברה מנהלת; בעל רישיון למתן אשראי; בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי; בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי; חברת תשלומים.

 

בלשון פשוטה, חוק אשראי הוגן מבקש להעמיד בשורה אחת בנקים וגופים פיננסיים שונים חוץ בנקאיים כולל יחידים אשר מציעים לציבור הצרכנים הלוואות ולהחיל באופן רחב ככל הניתן את החובות האומרות בו על כלל ציבור המלווים – דהיינו על כל מי שמעמיד לרשות צרכנים הלוואות.

 

הלוואה בתוך המשפחה

סעיף 15(א) מסייג את תחולת הוראות החוק השונות לעניין חיובים המוטלים על המלווה וקובע כי הן לא יחולו על מלווה יחיד שנתן הלוואה שלא דרך עיסוק; כאשר לעניין זה יראו מלווה שנתן הלוואה למי שאינו קרוב משפחתו כמי שנתן הלוואה דרך עיסוק, אלא אם כן הוכיח המלווה אחרת.

הלוואה לקרובי משפחה

לעניין סעיף קטן זה, "קרוב משפחה" – בן זוג, הורה, הורה של ההורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה וילדיהם, חותן, חותנת, חם, חמות, חתן, כלה, נכד או נכדה, לרבות חורגים.

במילים פשוטות, סעיף 15(א) לחוק קובע חזקה שלפיה יראו מלווה שנתן הלוואה למי שאינו קרוב משפחתו כמי שנתן הלוואה דרך עיסוק, אלא אם כן הוכיח המלווה אחרת. בהמשך הסעיף מוגדר המונח "קרוב משפחה". חזקה זו משמיעה שכל עוד לא הוכח אחרת, כל הלוואה שניתנה על ידי מלווה יחיד לאדם שאינו קרוב משפחה נחשבת להלוואה שניתנה דרך עיסוק ושהוראות החוק יחולו עליה.

בכך הבהיר המחוקק כי הוא ער לכך שיש מקום להחריג את החובות הקבועות בסעיפי החוק לגבי מלווים יחידים שנותנים לקרובי משפחתם הלוואה שלא דרך עיסוק, שכן מדובר בנטלים וחובות שאין הצדקה להטילם במצבים של הלוואות בין קרובים.

הסכם הלוואה – המדריך המלא

בפרקטיקה, לרוב חוזה ההלוואה מנוסח באופן חד-צדדי על ידי המלווה שאף משמש כשחקן חוזר בשוק ההלוואות. לפיכך, כדי להבטיח הגנה מיטבית על הלווה אשר נתפס בעיני המחוקק כצד חלש ונחות ביחס למלווה – בשים לב לפערי הכוח והמידע שביניהם – החוק קובע אפוא הוראות שונות בנוגע לתוכן ולצורה של חוזה ההלוואה אותן נפרט להלן.

הסכם הלוואה בכתב בלבד

החוק קובע כי חוזה הלווה בין מלווה ללווה טעון מסמך בכתב. המשמעות היא כי לחוזה הלוואה שנעשה בעל פה אין תוקף. כן, נדרשת הסכמה מפורשת ומתועדת של הלווה לחוזה ההלוואה (סעיף 2 לחוק).

בנוסף מלווה העומד לכרות חוזה הלוואה עם לווה, מחויב למסור ללווה עותק ממנו והזדמנות סבירה לעיין בו לפני כריתתו. לאחר כריתת החוזה, חלה חובה על המלווה למסור ללווה עותק של החוזה שנכרת ושל תיעוד הסכמת הלווה (סעיף 3).

הסכם הלוואה – חובת גילוי רחבה על המלווה

החוק מחייב את המלווה (בהיותו מנסח החוזה) לכלול בחוזה פירוט וגילוי רחב ומלא של פרטים שונים כגון:

1. שמות, מספרי זהות וכתובות מען מלאות של המלווה, הלווה והערב להלוואה;

2. סכום ההלוואה;

3. שיעור הריבית, ביחס לסכום ההלוואה, בחישוב שנתי המביא בחשבון גם ריבית דריבית, בהתאם למועדי פרעון ההלוואה;

4. בהסכמי הלוואה בריבית משתנה: בסיס הריבית, מרכיבי הריבית המשתנה, העקרונות לשינוי שיעור הריבית, מועד השינוי או האירועים שבעקבותיהם ישונו השיעורים.

5. בהלוואה צמודה למדד או לבסיס אחר – סוג ההצמדה, שיעורה, בסיס ההצמדה ומועדה וכן הרכיבים שעליהם תחול ההצמדה;

6. שיעור העלות הממשית והמרבית של האשראי;

7. שיעור ריבית הפיגורים המרבי החל לגבי ההלוואה;

8. תקופת ההלוואה, וסכומי התשלומים לפירעון ההלוואה ומועדיהם, בפירוט סכום ההלוואה והריבית בכל תשלום לפי הידוע בעת כריתת חוזה ההלוואה, ולעניין הלוואה בריבית משתנה או הלוואה צמודה למדד או לבסיס אחר – גם הבהרה כי הסכום עשוי להשתנות במהלך תקופת ההלוואה עקב שינוי שיעור הריבית או עקב ההצמדה;

9. אי תשלום במועד – הצעדים, על פי הדין ועל פי החוזה, שרשאי המלווה לנקוט בשל אי-תשלום במועד והתנאים לנקיטת צעדים אלה וכן התנאים להעמדת הלוואה לפירעון מיידי;

10. פירעון מוקדם – מחובתו של המלווה לציין בחוזה את קיומה של זכות הלווה לפירעון מוקדם של ההלוואה ותנאיה כמפורט להלן: המועד למתן הודעה על הקדמת הפירעון ואופן מתן ההודעה, העמלות הכרוכות בפירעון המוקדם ואופן היוון יתרת ההלוואה או הפניה לנוסחה להיוון כאמור המתפרסמת באתר האינטרנט של המלווה;

11. זהות הגורם המפקח על פעילותו של המלווה;

במילים אחרות ובתמצית: חוק אשראי הוגן מבקש לבטל את "האותיות הקטנות" – סעיפים מעורפלים וחבויים המטילים חובות שונות וכן עלויות נוספות ומצטברות שלא נאמרו במפורש מראש – בריש גלי ובכך מונע השתת חבות ועלויות בלתי צפויות על הלווה. בנוסף, החוק מונע מהמלווה להפעיל על הלווה לחץ לחתום מהר מבלי שניתנה לו ההזדמנות להיוועץ בגורמים רלוונטיים כדוגמת עו"ד המתמחה בהסכמי הלוואה.

הסכם הלוואה – הפרת החוק

החוק קובע שני מסלולים חלופיים המקנים סעד ללווה, במקרים בהם המלווה מפר את חובותיו על פי החוק.

ביטול הסכם הלוואה ופיצויים

בסעיף 4 לחוק נקבע כי אי קיום חובת הגילוי על ידי המלווה ו/או הטעיית הלווה בנוגע לפרטים שמחובת המלווה לגלות עשויה לזכות את הלווה בזכות לבטל את הסכם ההלוואה ואף בזכות לדרוש פיצויים – מכח חובת תום הלב ועילת ההטעיה שבדיני החוזים (להרחבה ראו סעיפים 12(ב) ו- 15 לחוק החוזים).

שינוי הסכם הלוואה על ידי בית המשפט

בסעיף 9 לחוק, הכנסת הסמיכה את בית המשפט להתערב, לשנות ואף לבטל הוראות חוזה הלוואה בכל מקרה שבו יש לבית המשפט יסוד להניח כי הסכם ההלוואה או תנאי בו אינם מתאימים לדרישות החוק – גם כאשר מדובר במלווה מוסדי.

כך, בסמכות בית המשפט מיוזמתו או על פי בקשה שהונחה לפתחו, ולאחר שנתן הזדמנות לצדדים להשמיע טענותיהם, לבטל את הסכם ההלוואה או את התנאי או לשנותו, הכל במידה הנדרשת כדי להתאימו לדרישות החוק.

שינוי הריבית בהסכם ההלוואה

בית המשפט רשאי גם להתאים את שיעור העלות הממשית של האשראי ואת שיעור ריבית הפיגורים לשיעורים המרביים המותרים על פי סעיפים 5 ו-6 לחוק, או לקבוע שיעור נמוך יותר, וכן לצוות על השבה של כל סכום שקיבל המלווה מן הלווה שלא בהתאם להוראות חוק זה, ולחייב את המלווה בהוצאות שנגרמו ללווה, וליתן כל הוראה אחרת שתיראה צודקת בנסיבות העניין.

בנוסף, החוק מגמיש את דיני הראיות וקובע כי ראיות עדות בעל פה יהיו קבילות ויוכלו לסתור ראיות בכתב בנוגע להליכים שידונו מכח סעיף 9 לחוק לעניין ביטול ו/או סטיה מהוראות הסכם הלוואה שנעשה שלא כחוק.

הסכם הלוואה – הסכם של 2 הצדדים לשנות את הוראות החוק

סעיף 17 לחוק קובע כי הוראות החוק הן קוגנטיות – כלומר לא ניתן להתנות עליהן בשום מקרה וכי הוראות החוק יחולו על אף כל ויתור או הסכם נוגד – אלא אם כן ההתניה היא לטובת הלווה. כלומר, גם אם הסכימו 2 הצדדים בהסכם שהוראות ספציפיות בחוק לא יחולו, לא יהיה להסכמות תוקף אלא אם ההסכמות הללו הן לטובת הלווה.

חוק אשראי הוגן בפסקי דין

בתי המשפט הביעו בשורה של פסקי דין עמדה ברורה לפיה למרות שלווים הבאים ליטול הלוואות בשוק האפור יודעים היטב שלא באו לקופת גמילות חסדים ואף לא לבנק, יש לפרש את הוראות חוק אשראי הוגן והחובות שהוא מטיל על מלווים ללא פשרות, תוך הקפדה יתרה על כל תג ואות. זאת נוכח "אופיה הנשכני, הבוטה, של ההלוואה החוץ-בנקאית, ואופיו הבעייתי של השוק האפור" (ראו למשל: ע"א 9044/04 מיסטר מאני בע"מ נ' צוניאשווילי (24.6.07); וכן: ע"א 8222/19 פרץ חנניה נ' קוואלטי קרדיט פאנד (נבו 7.12.2020)‏‏

עורך דין הסכם הלוואה

חוק אשראי הוגן מהווה צעד חשוב בהגנה על צרכנים בשוק האשראי בישראל וקובע סמכויות ברורות המיועדות להבטיח שקיפות ואחריות מצד ציבור המלווים המורכב ממוסדות בנקאיים וחוץ בנקאיים כאחד. אם בכוונתכם ליטול הלוואה מהבנק או מכל גוף/גורם פיננסי אחר, מומלץ להיעזר בחוות דעת משפטי וייצוג על ידי עו"ד שיוודא כי הסכם ההלוואה תואם את הוראות הדין וכי המלווה מקיים את מלוא חובותיו על פי החוק.