השילוב הראוי / מקור ראשון

תוכן עניינים

בתגובה לעתירה שהוגשה לבג"ץ הסכימה המועצה להשכלה גבוהה לשקול את צמצום ההפרדה המגדרית במסלולי ההכשרה לציבור החרדי. האם ההחלטה תשפיע על הנהירה החרדית לאקדמיה?17.04.2015

לפני כשבועיים קבעו שופטי בית המשפט העליון, אליקים רובינשטיין, מני מזוז ועינת ברון כי על המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) לנהוג בשקיפות רבה יותר בכל הנוגע למסלולי הלימוד לחרדים בהשכלה הגבוהה כדי למנוע אפליה ופגיעה בעיקרון השוויון.

החלטת השופטים נתקבלה בעקבות עתירה שהוגשה על-ידי קבוצת חוקרים מהאקדמיה בראשות ד"ר יופי תירוש, שמובילה מאבק בהפרדת הנשים במוסדות החרדיים מזה תקופה ארוכה. העתירה הוגשה כנגד המסלולים הייעודים לחרדים באקדמיה שנוסדו על-ידי פרופ' מנואל טרכטנברג, בזמנו יו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) של המל"ג ובקרוב חבר הכנסת מטעם 'המחנה הציוני'. עתירה זו לבג"צ, אשר באופן תמוה לא זכתה כמעט לסיקור תקשורתי, איימה לפגוע פגיעה קשה באלפי נשים חרדיות וגברים חרדים, שבזכות פתיחתם של הקמפוסים החרדים משתלבים בשנים האחרונות בהיקפים חסרי תקדים.

במהלך הדיון בבג"צ אמר השופט הטרי מני מזוז כי "הבעיה הונחה על השולחן ושמה תמרור אדום לא להיסחף עם התהליך הזה". עם זאת, שופטי בית המשפט העליון נמנעו מלעסוק בטיעונים בדבר פגיעה בעקרונות השוויון הקבועים בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו והסתפקו באמירה כללית למדי כי "נחוץ לקיים איזונים ראויים באופן שיצמצם ככל הניתן שאלות שוויון העולות מטבע ההפרדה בין נשים לגברים, אשר כנראה אין מנוס ממנה בחלק ניכר מן התוכניות בהן מדובר כדי שיצטרפו אליהם חרדים, נשים וגברים".

בסופו של הדיון, הסכימו העותרים והמל"ג להצעת בית המשפט כי הצעת התוכנית הרב-שנתית הבאה, שתופעל החל משנת הלימודים תשע"ז תובא מראש לעיון והערות הציבור, לרבות הנתונים העומדים בבסיסה כפי שהם נלמדים מחמש השנים הראשונות של מסלולי הלימוד לחרדים. נקבע כי ההצעה תכלול אמות מידה לפעולת האוניברסיטאות והמכללות וכן מידע אודות תוכנית פיקוח אחר יישום התוכנית. העותרים מצידם הדגישו כי ימשיכו לעקוב ולפעול להבטחת שוויון מגדרי במסגרת התוכנית הרב-שנתית החדשה, וככל שתיוותר האפליה הם ישובו לערכאות המשפטיות.

 

איך בכלל נוסדו מסגרות לימוד אקדמיות לחרדים?

בשנים האחרונות מתחוללות תמורות משמעותיות בחברה החרדית. אחת מהן היא יחסה של החברה החרדית לרכישת השכלה גבוהה, לימוד מקצוע ויציאה לעבודה. לימודי הקודש של הגברים החרדים, כושר השתכרות נמוך של הנשים החרדיות והצורך לכלכל משפחות ברוכות ילדים מובילים למצוקה כלכלית חריפה בקרב הקהילה החרדית בישראל. מציאות זו מובילה לשינוי ביחס השלילי והמסויג של החברה החרדית לעולם האקדמי וללימודי חול.

על רקע הצורך ההולך וגובר בלימודים כלליים ובהכשרה מקצועית, קידמה המדינה את הקמתן של מסגרות לימודים אקדמיות ייעודיות לציבור החרדי, אשר יוכלו לענות על הצרכים המיוחדים של אוכלוסייה זו. בשנת 2000 הוקמו, בעידוד המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג), שני מוסדות להשכלה גבוהה לציבור החרדי – המכללה החרדית ירושלים שהוקמה על-ידי בתו של הרב עובדיה יוסף, עדינה בר-שלום, ומכללת בני ברק האקדמית. הלימודים במוסדות אלו מתקיימים בהפרדה גמורה בין סטודנטים לסטודנטיות, מסדרי הרישום ועד שעות הלימוד ומסלולי הלימודים. בעקבות זאת, פתחו כמה מכללות לא מתוקצבות מסגרות לימודים לציבור החרדי, והן פועלות כשלוחות של מכללות אלו. המסגרת הבולטת מבין אלו היא הקמפוס החרדי של הקריה האקדמית אונו, המקיים ימי לימוד נפרדים לנשים ולגברים.

מתוך הכרה כי השכלה גבוהה היא האמצעי העיקרי למוביליות כלכלית-חברתית בישראל, קיבלה הממשלה החלטה המדגישה את החשיבות הלאומית של שילוב האוכלוסייה החרדית בתעסוקה בישראל, כחלק משילובה במשק ובחברה בכלל.

בהמשך לכך גיבשה בשנת 2010 הוועדה לתכנון ולתקצוב של המל"ג (הות"ת) תוכנית לקידום ההשכלה הגבוהה בישראל לשנים 2016-2010, אשר כללה יעדים כמותיים להגברת הנגישות של הלימודים האקדמיים לחרדים. בתוך כך, ב-2011 החליטה המל"ג להקים "מסגרות אקדמיות ייחודיות לחרדים" (מח"רים) בהיקף המוגבל לתואר ראשון בלבד, אשר תוכלנה לתת הזדמנות שווה לחרדים "לאור פערי הידע והחסמים התרבותיים": פערי ידע בקרב בנות חרדיות הלומדות רק חלק ממקצועות הליבה ופערים עצומים בקרב הבנים החרדים אשר לומדים מכיתה ט' ואילך רק לימודי קודש. המח"רים נועדו גם לגשר על החסמים התרבותיים, אשר חמורים יותר בקרב בנות חרדיות, בפרט רווקות, ואילו הנשואות שהן לרוב גם אמהות – זקוקות לסביבת לימודים מתאימה. לפיכך, להבנת המל"ג שוויון הזדמנויות מחייב לימודים במסגרות נפרדות וזאת בכדי "למצוא את דרך המלך בין הפרדה לשילוב".

בעקבות קול קורא שפרסמה המל"ג הוקמו בשנת 2013 עשרה מח"רים במוסדות אקדמיים מתוקצבים כדוגמת מכינה לגברים בלבד בטכניון, מכינה לנשים ומכינה לגברים באוניברסיטה העברית ותואר ראשון לגברים ולנשים בנפרד במכללה האקדמית אשקלון. תכלית הקמת המח"רים נקבעה בקול הקורא של המל"ג, שהיא "לאפשר לבני ובנות הציבור החרדי לרכוש מקצוע אקדמי ולהתפרנס בכבוד תוך כיבוד אורח חייהם" וכן נמסר כי "הסדרי ההפרדה יהיו מומלצים בלבד".

האוכלוסייה החרדית מונה כ-10% מאוכלוסיית ישראל וכ-25% מתלמידי כיתה א' הם חרדים, אולם בכל הנוגע להשכלה גבוהה הקבוצה החרדית מצויה כיום בתת-ייצוג חמור ביחס לחלקה באוכלוסיה – כ-3%. אף על פי כן, הקמת מוסדות הלימוד החרדים והמח"רים הביאו לפריצת דרך היסטורית; מקום המדינה ועד לראשית שנות ה-2000 החרדים הדירו רגליהם מהלימודים האקדמיים למעט האוניברסיטה הפתוחה ובודדים בחוגים הרגילים באוניברסיטאות ובמכללות. לעומת זאת, ב-2003 למדו כ-1,150 חרדים במוסדות השכלה גבוהה ובשנת 2014 (תשע"ד) הודיעה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כי המספר גדל באופן ניכר – כ-8,300 סטודנטים וסטודנטיות חרדיות. המספרים אכן משתנים לעתים עקב השוני בהגדרת מיהו חרדי, אולם המגמה ברורה – ביחס לעבר, הציבור החרדי צובא על דלתות האקדמיה. לדעת ד"ר גלעד מלאך מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, התפנית נבעה מפשרות גדולות מצד הות"ת והמל"ג מבחינת הרמה האקדמית, תנאי הסף והקמת מוסדות נפרדים.

העתירה לבג"צ

פשרות אלו הובילו לעתירה לבג"צ של קבוצת חברי סגל אקדמי בכיר כנגד מתווה המח"רים בטענה כי ישנה פגיעה ממשית בשוויון ההזדמנויות בעבודה למרצות ופגיעה בשוויון הסטודנטים על רקע מגדרם. כמו כן, העותרים טענו כי תוכנית המח"רים, תקצובם ותפעולם, נעשה בחוסר שקיפות וכי נמנע מהציבור מידע חיוני בדבר יעדי התוכנית, המדדים המשמשים לבחינתה, היקפה והיקף ההפרדה המגדרית בהפעלתה.

באשר לפגיעה בשוויון ההזדמנויות למרצות, במרבית המח"רים מרצות אינן רשאיות ללמד סטודנטים גברים, בעוד שמרצים רשאים ללמד סטודנטיות. בכך, להבנת העותרים, נוצר תמריץ להעסיק ולקדם מרצים על פני מרצות, שכן משתלם יותר למוסד להעסיק מרצים שיכולים ללמד גם סטודנטיות וגם סטודנטים. בנוסף, ההסדר הקיים פוגע ביכולתן של המרצות להנחות סטודנטים לתארים מתקדמים ולנהל מחקר אפקטיבי החיוני להתקדמותן המקצועי. יתרה מזאת, העותרים מעלים את חששם כי מרצות לא תופענה בכנסים אקדמיים במח"רים על מנת לא לעורר בעיות או שאלות.

כמו כן, לטענת העותרים מתכונת ההפרדה המגדרית פוגעת פגיעה קשה בשוויון של סטודנטים וסטודנטיות על רקע מין; תוכניות הלימודים המוצעות לנשים ולגברים הן שונות, והסדרי ההפרדה במוסדות הלימוד הם קיצוניים ביותר ביחס לחיי היומיום של חרדים בקהילותיהם – קומות לימוד נפרדות, שעות לימוד נפרדות, לעתים אף שערים נפרדים בכניסה לקמפוס ועוד. מרוח העתירה עולה חשש כי הפרדה קיצונית זו עלולה לגלוש גם למרחב הציבורי ולהנהיג למשל מדרכות נפרדות לגברים ולנשים או חנויות נפרדות בשכונות וערים חרדיות.

פסיקת בתי המשפט בישראל הכירה במרוצת השנים בכך שעיקרון השוויון אינו עיקרון מוחלט אלא יחסי ויש לאזנו כאשר הוא מתנגש בערך אחר או באינטרס ציבורי. בנוסף, שוויון משמעו 'טיפול שווה', כלומר בכדי להשיג שוויון מהותי יש לנהוג בשונות כלפי פרטים שונים. בתשובת המל"ג לעתירה נטען כי פערי הידע המשמעותיים, החסמים התרבותיים וצורך לאומי בהנגשת השכלה גבוהה למגזר החרדי חייבו מתן אפשרות של לימודים במסגרות נפרדות – זהו שוויון הזדמנויות מהותי לדידם, והתוצאות ניכרות בשטח.

עם זאת, באשר להסדרי ההפרדה היומיומיים מחוץ לכיתות, בעקבות העתירה קיבלה המל"ג החלטה שבה הבהירה כי "נקיטת הפרדה מגדרית אפשרית בכיתות הלימוד בלבד".

הסגרגציה במח"רים פוגעת גם באופי ההשכלה הגבוהה, הכולל הכלה של מגוון דעות, פתיחות לרעיונות חדשים ומפגש ישיר בין קבוצות אוכלוסייה שונות. פתיחת מסגרת אקדמית נפרדת לחרדים מעלה תהייה שמא בעתיד תיפתחנה מסגרות אקדמיות נפרדות נוספות לכל קבוצת אוכלוסייה שתבקש זאת, ובכך תהא פגיעה מהותית ביסודות מערכת ההשכלה הגבוהה כמערכת רב תרבותית הדוגלת בשילוב.

העותרים לבג"צ הדגישו כי במקרים מסוימים מוקצים מראש לכל מין תחומי לימוד בהתבסס על סטריאוטיפים מגדריים הנגזרים הן מהתרבות הכללית והן מהנחות לגבי מוסכמות מגדריות שמכתיב "צביון החיים החרדי". כך, למשל, במח"ר של המכללה האקדמית הדסה בירושלים רק גברים יכולים ללמוד תקשורת וממשל, ורק נשים יכולות ללמוד אופטומטריה. בהקשר זה ראוי לציין כי לפני חודשיים הושלם מחקר בנושא שערכה פרופ' סיגל אלון מאוניברסיטת ת"א בקרב מועמדים ללימודים בטכניון ובאוניברסיטת ת"א. המחקר מצא כי גברים מעדיפים לפנות לחוגים הנחשבים מלכתחילה "גבריים" כדוגמת הנדסת חשמל, הנדסת מכונות ומדעי המחשב, ואילו נשים מבקשות להתקבל לחוגים שמלכתחילה יש בהם יותר סטודנטיות כמו הנדסת תעשייה וניהול, ביוטכנולוגיה והנדסת מזון.

ומה בנוגע לפתרונות חלופיים, שפגיעתם בזכויות יסוד קטנה יותר אך הם עדיין משיגים את התכלית של קידום נגישות האוכלוסיה החרדית להשכלה ולתעסוקה? חלופות אלו יכולות להיות הפרדה רק בשנת המכינה או בשנה הראשונה ללימודים בכדי לאפשר זמן הסתגלות ו-"נחיתה רכה" לתוך מסגרת הלימודים האקדמית, או למשל הפרדה בין גברים לנשים רק בקורסי החובה ולא בקורסי הבחירה. לדעת המל"ג, חלופות אלו, לו היו מבוצעות בפועל, היו מכשילות את התוכנית ומפספסות את המטרה, שכן נדמה כי אין די בהן בכדי לגרום לסטודנטים חרדים לרכוש השכלה גבוהה לאור אורח החיים החרדי ודרישותיו השמרניות. כמו כן, הצעות אלו אינן פותרות את פערי הידע העצומים בין הסטודנטים החרדים לסטודנטיות החרדיות, אשר לא מאפשרים את שילובם המוצלח.

סוף דבר?

כעת, בעקבות החלטת שופטי בית המשפט העליון, עלינו להמתין לפרטי התוכנית החדשה שיפורסמו לעיון הציבור על-ידי המל"ג, כאשר נציגי המל"ג כבר הודיעו כי הם שוקלים את האפשרות לצמצם את ההפרדה המגדרית במח"רים לשנים מסוימות.

קבלת פשרת בית המשפט כי על המל"ג לנהוג בשקיפות יתרה בתוכנית החדשה הובילה למחיקת העתירה, אולם הפולמוס רחוק מלהגיע לקצו.

לסיום, כדאי לזכור את דבריה של השופטת בדימוס איילה פרוקצ'יה בדיון בבג"צ שעסק בחוק טל, חוק דחיית השירות הצבאי לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם: "יסוד הפתרון טמון בהכרה כי אין לצפות, בטווח הקצר, לבניית גשר אמיתי על פני תפיסות ערכיות שונות שהמרחק ביניהן הוא קוטבי. מתוך הנחה כי הגישור על פני תפיסות אלה הוא קשה,  ואולי בלתי ניתן להשגה, יש לחתור לפתרונות מעשיים-פרגמטיים, אגב דרישה לעשיית ויתורים הדדיים, בדרך להשגת תכלית השוויון בעתיד. מטרת האמצעים העיקריים שיש לנקוט היא לצמצם את הניכור והריחוק החברתי של בני הקהילה החרדית מיתר הציבור בישראל, ולהגביר את מעורבותם בחיי החברה".

עורך דין נדלן ומקרקעין  אוהד שפק
עורך דין נדלן ומקרקעין אוהד שפק

עו"ד שפק, מייסד המשרד, מומחה בנדל"ן ובמיסוי מקרקעין ומלווה עסקאות נדל"ן מורכבות בישראל, באירופה ובארה"ב.
מרצה בפורומים מקצועיים ומפרסם מעת לעת מאמרים וטורי דעה בעיתונות הישראלית ובעיתונות הזרה.
ממייסדי עמותת משמר הדמוקרטיה הישראלית, הפועלת משנת 2019 לקידום עקרונות וערכים דמוקרטיים.
מייצג יזמים ובעלי דירות בפרויקטים של תמ"א 38 ופינוי בינוי, מייצג זוכים וקבוצות זוכים בפרויקטים של מחיר למשתכן ומתמחה בנושאי ירושה, צוואות ועיזבונות. לפרטים ושאלו מוזמנים לצור קשר.
כתובות המשרד: ירושלים רחוב קרן היסוד 34.
רמת גן: מנחם בגין 7 (בית גיבור ספורט - קומה 33).
טלפון: 02-6775435

השאר תגובה

תוכן עניינים

אודות

המשרד מתמחה בנדל”ן ובמיסוי מקרקעין, בנושאי ירושה צוואות ועיזבונות, וכן ובליטיגציה בבתי המשפט. המשרד משלב מומחיות בתחומי משפט מגוונים תוך הבנה והיכרות מעמיקה עם הרגולציה בישראל ועם הסביבה העסקית.

כתובות המשרד :
ירושלים רחוב קרן היסוד 34. 
רמת גן: מנחם בגין 7 (בית גיבור ספורט – קומה 33).

צרו קשר

פוסטים אחרונים

עקבו אחרינו

לקבלת ייעוץ משפטי ראשוני אנא השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

דילוג לתוכן