השפעה בלתי הוגנת בצוואה / עו"ד אוהד שפק
נהנה בצוואה אשר מעורב בעריכת הצוואה – למשל, מבקש מעו"ד שיערוך את הצוואה, משלם את שכר טרחת העו"ד, דואג לבדיקה רפואית של כשירות המצווה – ייתכן ויראו אותו כמי שהשפיע בצורה בלתי הוגנת על המצווה והוראות לטובתו בצוואה – תיפסלנה.
פרטי המקרה
שבוע לפני פטירתה, עשתה המנוחה (נקרא לה חוה לצורך העניין) פעולות רבות לצורך העברת מלוא רכושה לבנה, יעקב, מבלי להותיר דבר לבנה האחר – יוסי. בשבוע זה, הסיע יעקב את אמו חוה לבית החולים תל השומר לטיול רפואי ובדרך הם נכנסו לבנק של חוה וחוה העבירה ליעקב את כל הכספים הרשומים על שמה בחשבונות הבנק שלה ושינתה את המוטבים בקרנות שונות שהיו רשומות על שמה – כך שהמוטב הבלעדי יהיה יעקב.
יומיים לאחר מכן, כאשר היא מאושפזת בבית החולים, חתמה חוה על צוואה בפני עדים וציוותה את כל רכושה ליעקב. יום לאחר מכן, נבדקה חוה על-ידי פסיכיאטרית אשר מצאה אותה כשירה לערוך את הצוואה במועד עריכתה. כמה ימים לאחר מכן, הלכה חוה לבית עולמה.
בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון מצא כי הצוואה נערכה תחת השפעה בלתי הוגנת מאחר שיעקב נטל חלק בעריכתה ולכן הורה על ביטולה. התיק הגיע לערעור בפני בית המשפט המחוזי בלוד (עמ"ש 39988-09-17 ש. נ' ש. ואח').
יעקב טען כי חוה ערכה את הצוואה כשהיא צלולה ונחושה בדעתה ובחרה להוריש את עזבונה אליו בשל התנכרותו של יוסי אליה במשך השנים.
חוה הייתה אמנם מוגבלת בתנועה אך ממיטת חוליה נתנה הנחיות לרופאיה, ניהלה שיחות וקיבלה מבקרים. בעת אשפוזה, שני בניה טיפלו בה כל העת.
עוד טען יעקב כי לא הייתה כל היכרות מוקדמת בינו לבין עורך הדין שהיה מעורב בעריכת הצוואה וקירבת הצוואה בין העדים (בני הדודים) אינה מטילה דופי בצוואה.
יוסי טען כי חוה לא הייתה כשירה להבין מהו טיבה של הצוואה כאשר ערכה אותה. היא הייתה חלשה ונתונה להשפעה חריגה וקיצונית. הצוואה גם אינה הגיונית – שכן יוסי הוא הבן החלש היות והוא לא עובד ונמסך על שולחן אמו לעומת יעקב שעובד וקיבל מאמו המנוחה מעל מיליון ₪ לפני פטירתה.
יוסי טען כי אמו אהבה אותו בכל ליבה, ולא יכול להיות שתותיר בידו כלום ושום דבר.
לטענתו של יוסי, יעקב פנה לעד וביקש ממנו שיסייע לו בעריכת הצוואה, הוא זה ששילם לעורך דין את שכרו, והוא זה שהזמין את הפסיכיאטרית לבדוק את כשירותה של חוה לערוך צוואה.
צוואה שנעשתה עקב השפעה בלתי הוגנת – בטלה
סעיף 30(א) לחוק הירושה קובע כי צוואה שנעשתה עקב איום, אונס, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית – בטלה היא.
אין פסול בעצם ההשפעה על אדם לצוות באופן זה או אחר, או הניסיון להשפיע עליו לעשות כן, שכן כל אדם נתון במידה כלשהי להשפעת הסובבים אותו, וכי לעמדות שהם משמיעים בפניו תיתכן השפעה על גיבוש דעתו ועל החלטתו.
הפסול נעוץ באי ההוגנות שבהשפעה. בכדי לקבוע כי יש לפסול הוראה בצוואה, יש להראות כי ההשפעה היוותה ניצול בלתי הוגן של מצבו של המצווה באופן שלא ניתן לומר כי הוראת הצוואה משקפת את רצונו החופשי.
בפרשת גודמן (ע"א 4902/91 גודמן נגד ישיבת שם), קבע בית המשפט העליון מספר קריטריונים שבאמצעותם ניתן לאתר השפעה בלתי הוגנת על המצווה, כאשר כמובן יכולים להיות קריטריונים נוספים:
(א) מצבו הגופני או הנפשי של המנוח בעת עריכת הצוואה.
(ב) האם המנוח נתון להשפעה בקלות מבחינת אישיותו ואופיו.
(ג) היקף התלות של המנוחה בנהנה.
(ד) בדידותו של המנוח וניתוקו מאחרים.
(ה) הנסיבות סביב הכנת הצוואה.
(ו) האם תוצאות הצוואה נחזות להיות כתוצאה מהשפעה בלתי הוגנת.
צוואה לטובת מי שערך את הצוואה או עד לעשייתה – בטלה
סעיף 35 לחוק הירושה קובע קבוצה של נהנים אשר לא יוכלו ליהנות מזכייתם בצוואה בשל פעולות שבוצעו על ידם. כאשר מי מהזוכים בצוואה (או בן/בת זוגו)ערך את הצוואה, לקח חלק בעריכת הצוואה או היה עד לעשיית הצוואה – הצוואה בטלה שכן מעשים אלו, לכשעצמם, מהווים השפעה בלתי הוגנת על המצווה.
בבואו של בית המשפט לבחון מהי המשמעות של "לקח חלק בעריכת הצוואה", עליו לבחון את התמונה כולה, לרבות נסיבות עריכת הצוואה, האירועים שקדמו לצוואה, מידת האינטנסיביות והעוצמה של המעורבות של הנהנה.
בית המשפט העליון קבע בעבר כי גם אם פעולות בודדות של הנהנה על פי הצוואה כשלעצמן אינן עולות לכדי נטילת חלק בעריכת הצוואה, אפשר כי אם נבחן את כולן יחדיו – נגיע למסקנה כי הוא נטל חלק בעריכתה (ע"א 5869/03 נילי חרמון נגד בנימין גולוב).
יעקב אכן השפיע השפעה בלתי הוגנת על אמו בעריכת הצוואה
בית המשפט המחוזי בחן את כל הנסיבות וקבע כי התנהלותו של יעקב עלתה כדי נטילת חלק בעריכת הצוואה שדינה פסלות הוראות הצוואה לטובתו בהתאם להוראות סעיף 35 לחוק הירושה.
יעקב עשה מאמץ רב להרחיק עצמו ממעורבות בעריכת הצוואה ודווקא ניסיונותיו להתנער מכל הקשור לצוואה, מבססים את המסקנה כי הוא היה מעורב באופן מהותי וחריג בעריכתה של הצוואה. יעקב הזמין עורך דין לערוך את הצוואה, שילם את שכר טרחת עורך הדין, הזמין שירותי פסיכיאטרית להערכת כשירותה של המנוחה ודאג לקבל לידיו את חוות הדעת. פעולות אלה, בצירוף הכחשתן על ידי יעקב, עולות כדי מעורבות פסולה בעריכת צוואה.
כלל הפעולות של יעקב מלמדות כי הוא שזה שחיבר את כל הנקודות ובלעדיו – ספק אם הייתה הצוואה מגיעה לכדי ביצוע. מצב זה, שבו הנהנה הוא המוציא והמביא של הצוואה, ניסה החוק למנוע.
