חברת גוש חלקה

עד לשנת 1963, היה מקובל לרשום זכויות של רוכשי דירות בבניינים באופן עקיף, באמצעות "חברות גוש חלקה" – חברות שהוקמו במיוחד לצורך רישום הבעלות בבניין על שמן, כשרוכשי הדירות באותו הבניין משמשים כבעלי המניות בחברה זו.

רישום הזכויות על שם חברת גוש חלקה, חלף רישום ישיר על שם רוכשי הדירות, איפשר לרוכשי הדירות להימנע מתשלום מס שבח לרשויות, עקב לשון חוק מיסוי מקרקעין בנוסחו דאז, שהעניקה פטור ממס לעסקת מכר זכות במקרקעין לחברות.

אף שחוק מס שבח ורכישה (חוק מיסוי מקרקעין) תוקן בשנת 1963 ובנוסחו העדכני קובע כי גם עסקאות בחברה שמחזיקה מקרקעין (תאגיד מקרקעין) חייבות במס, הלכה למעשה הפרקטיקה הרישומית שהייתה מקובלת עובר לתיקון החוק יצרה מצב בו עד היום הזכויות בבניינים רבים שנבנו בישראל במהלך שנות ה-40 וה-50 של המאה הקודמת, רשומות בלשכת רישום המקרקעין (טאבו) בבעלות חברות "גוש חלקה". זאת, חלף רישום הזכויות על שם בעלי הדירות בבניינים אלו כפי שמקובל כיום, באמצעות צו בית משותף. יש לכך אפוא, השלכות עד היום.

בכלל זה, לרישום זכויות על שם חברות גוש חלקה ישנה השלכה משפטית ניכרת על קידום פרויקטים של התחדשות עירונית כגון תמ"א 38 משום שהעברת הזכויות בבניין הרשום על שם חברת גוש חלקה כרוכה בין היתר בהסכמת החברה. ואולם, נוכח העובדה שחברות גוש חלקה הוקמו למטרה אחת בלבד – קרי, רישום זכויות הרוכשים מבלי שיחובו במס שבח – מרבית חברות גוש חלקה אינן פעילות מזה שנים ובהיעדר פעילות שוטפת חלקן אף נמחקו.

הדבר יוצר קושי משפטי ומצריך את החייאתה של החברה ונקיטה בשורה של פעולות משפטיות המתווספות להליך מימוש פרוייקט התמ"א המתחייבות מתוקף דיני תאגידים ולרבות דיווחים ותשלומי אגרות שונות לרשם החברות.

כך לדוגמא, בעלי הדירות נדרשים לפעול גם בשם החברה ולחתום בשמה על הסכם התמ"א ועל שאר המסמכים הנדרשים להוצאתו לפועל ולביצוע הפרויקט, כמו כן, להגיש בשמה של החברה את הבקשה לרישום בית משותף כדין; לרשום את צו בית המשותף בלשכת רישום המקרקעין (טאבו) ועוד.