חוזה בלחיצת יד

עו"ד אוהד שפק
עו"ד אוהד שפק

בית המשפט העליון קובע: הסכמה באמצעות "לחיצת יד" ללא חוזה בכתב יכולה להיות התקשרות משפטית מחייבת.

 

חוזה – בכתב, בעל פה או בדרך אחרת

 

חוק החוזים בישראל קובע כי חוזה יכול להיות בכתב, יכול להיות בעל פה ויכול גם להיות בדרך אחרת, אלא אם יש הסדר אחר בחוק או בהסכם בין הצדדים.

 

כלומר ניתן להכיר בקיומו של חוזה בעל פה, כאשר אמנם ללא מסמך כתוב לצד הטוען לקיומו של הסכם יהיה יותר קשה להוכיח זאת, אך אם יוכיח כי אכן נכרת חוזה בעל פה – להסכמות בין הצדדים יינתן תוקף משפטי מחייב כחוזה לכל דבר ועניין.

 

נדל”ן ותיווך – בכתב

 

כדאי לזכור כי בהתאם לחוק המקרקעין, התחייבות לעשיית עסקה בנדל”ן – הקניה של בעלות או של זכות אחרת במקרקעין – דורשת חוזה בכתב. כך גם לגבי פעולת תיווך בנדל”ן, הדורשת מסמך בכתב.

 

תנאים לכריתת חוזה בעל פה

 

כדי שנוכל לקבוע כי אכין נערך חוזה מחייב בעל פה, צריכים להתקיים התנאים החיוניים לכריתת חוזה כאשר חוזה נכרת בדרך של מתן הצעה וקבלת אותה הצעה. מקובל לבחון את השאלה ברמה המהותית ביחס להבנות שהושגו בין הצדדים במהלך משא ומתן, כלומר האם הצדדים גמרו את דעתם להתקשר בעסקה שתנאיה העיקריים ידועים ומוסכמים. ניתן ללמוד זאת מדברים שאמרו הצדדים וממעשים שעשו לפני המועד בו טוענים שנכרת החוזה.

 

לצד הדרישה כי הצדדים גמרו בדעתם להתקשר בהסכם, קיימת גם דרישת המסוימות, לפיה האם הצדדים לחוזה כללו את כל התנאים העיקריים החיוניים להתקשרות ביניהם. עם השנים, בתי המשפט הקלו בדרישה זו והכירו אף בחוזים בהם לא היו כל התנאים העיקריים החיוניים, וזאת כאשר ניתן היה להשלים אותם לפי הנוהג המקובל או החוק. דרישה זו של מסוימות היא שנייה בחשיבותה לדרישת גמירות הדעת.

 

איבגי ופרידמן

 

לבית המשפט העליון הגיע באוקטובר 2020 סכסוך בין שני יזמים בתחום הנדל”ן – איבגי ופרידמן.

 

השנים שיתפו פעולה במספר מיזמי נדל”ן ובשנת 2012 סיפר איבגי לפרידמן כי הוא מנהל מו”מ לרכישת מגרש באילת. איבגי סיפר לפרידמן כי הוא רוצה לקנות את המגרש, להרוס את המבנה הקיים ולבנות מבנה חדש תוך ניצול מיטבי של זכויות הבנייה וביקש להתייעץ עם פרידמן לגבי הדרך הטובה ביותר לעשות זאת.

 

הצדדים נפגשו פעם נוספת, ולטענת פרידמן הוא סיפר לאיבגי כי עלה בראשו רעיון חדשני שיאפשר להגדיל משמעותית את זכויות הבנייה במגרש.

 

השניים כרתו ביניהם הסכם לפיו בתמורה לגילוי הרעיון החדשני, יחלוק איבגי עם פרידמן באופן שווה את הרווחים שיתקבלו כתוצאה מהגדלת הזכויות. לאחר שלחצו ידיים, חשף פרידמן רעיון חדשני להגדיל זכויות בניה מכח סעיף חוק הנוגע למבנים מסחריים בתמ”א 38 ללא חיוב בהיטל השבחה.

 

איבגי טען שלא היה ולא נברא. הוא אמנם לא הכחיש שהפגישה הסתיימה בלחיצת ידיים, אך אמר כי הפגישה עסקה באפשרות להעסקתו של פרידמן בפרויקט, לא דנו בשכרו של פרידמן והובטח לו כי הוא “לא יקופח”.

 

בעקבות פגישות אלו וכחלק מהמיזם, פרידמן ואיבגי החליפו טיוטות של הסכמים, אך לא נחתם בסופו של יום הסכם פורמאלי בכתב.

 

בית המשפט העליון קבע כי בהתאם למסמכים שנשלחו בין הצדדים אחרי הפגישה השנייה, ניכר כי נכרת חוזה מחייב בין פרידמן לאיבגי וכאשר במיילים בין הצדדים נכתב מפורשות כי הם עשו עסקה בלחיצת יד. הטענה בבית המשפט של איבגי כי מדובר בהסכם ג’נטלמני בלבד – הסכם שאין עמו כוונה ליצירת יחסים משפטיים – לא החזיקה מים, היות ובית המשפט קבע כי בהקשרים מסחריים ההנחה היא כי הכוונה היא ליצור יחסים משפטיים, אלא אם מצליחים לסתור הנחה זו, ואיבגי לא הצליח לעשות זאת.

 

(ע”א 4933/17 מרדכי גרין (איבגי) נגד אריה פרידמן (פורסם בנבו, 11.10.2020).

השאר תגובה

אודות

המשרד מתמחה בנדל”ן ובמיסוי מקרקעין, בנושאי ירושה צוואות ועיזבונות, וכן ובליטיגציה בבתי המשפט. המשרד משלב מומחיות בתחומי משפט מגוונים תוך הבנה והיכרות מעמיקה עם הרגולציה בישראל ועם הסביבה העסקית.

כתובות המשרד :
ירושלים רחוב קרן היסוד 34, 9214913
תל אביב: רחוב יהודה ונח מוזס 13 (בית אגיש רבד), 6744252.

פוסטים אחרונים

עקבו אחרינו

לקבלת ייעוץ משפטי ראשוני אנא השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

דילוג לתוכן