ביום 22 באוקטובר 2018 קיימה וועדת חוק חוקה ומשפט של הכנסת דיון כחלק מהכנה לקריאה שנייה ושלישית של הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון מס' 20) (מינוי היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה), התשע"ח-2017 (מ/1176).
במסגרת הדיון אמר עו"ד אוהד שפק את הדברים הבאים:
"אני מייצג את התנועה לטוהר המידות, עמותה ציבורית ששמה לה למטרה לשמש כח משימה משפטי, ומורכבת ברובה מעורכי דין, למאבק נגד השחיתות השלטונית, לקידום נורמות שלטון תקינות ברשויות המדינה וגם לחזק ולעודד את שומרי הסף במערכות השונות במדינה.
התנועה לטוהר המידות מתנגדת באופן נחרץ לקידום הצעת החוק שבנדון, שנועדה להפוך את היועץ המשפטי במשרד הממשלתי למשרת אמון של השר המכהן, שימנה את שומר הסף המשפטי בהתאם לשיקוליו הפוליטיים.
המנכ"ל במשרד הממשלתי הוא מינוי פוליטי, נעשה ניסיון לפני כשנה ע"י הממשלה להפוך את הסמנכ"לים למינויים פוליטיים וכעת אנו עוסקים במינוי היועמ"שים כמשרה פוליטית ומי יודע מה יהיה בעתיד, אולי בכנסת הבאה.
הצעת החוק, אם תתקבל, תנתק בין הייעוץ המשפטי המרכזי, שאותו מנחה היועמ"ש לממשלה, לבין הזרועות שלה, בייעוץ המשפטי במשרדי הממשלה השונים וברשויות השלטון האחרות.
היועץ המשפטי לממשלה מנדלבליט אמר בעצמו לפני כמה חודשים בדיון פה שהוא לא יוכל לעצור את המינויים של השר, ולמעשה לשר יהיה רוב של שלושה מחמישה. זה הוא אמר בעצמו.
למעשה, מינוי יועמ"ש בעל זיקה פוליטית למשרד ממשלתי תשנה את מפת התמריצים של כלל עובדי הלשכה המשפטית באותו משרד ממשלתי. במקום שישרתו את האינטרס הציבורי, הם יהפכו להיות עושי דברו של השר ולשרת את הצרכים הפרסונליים שלו, כדי להיות הבאים בתור שיזכו למינוי על בסיס זיקה פוליטית.
הטענה שחייבים מינוי אישי כדי לקבל מדיניות היא יריקה בפרצופם של כלל עובדי הציבור שמונו במכרזים, ובפרט היועצים המשפטיים שמונו במכרז ובדרך שוויונית, כאילו הם אינם פועלים לסייע לדרג הנבחר לממש את המדיניות.
התנועה לטוהר המידות באופן כללי סבורה כי יש לצמצם את תופעת המינויים הפוליטיים ולא להרחיבה. מינהל ציבורי מקצועי וחסר פניות מחייב צמצום ככל האפשר של מינויים פוליטיים, שמטבעם מסבים נזק רב למטרותיו ולאופיו של השירות הציבורי ולקיומו של מינהל תקין".
