סתירת חזקת התא המשפחתי – גם אחרי הנישואין

עו"ד אוהד שפק
עו"ד אוהד שפק

החלת הלכת יגאל שלמי גם על דירות שנרכשו לאחר הנישואים / עו”ד אוהד שפק

 

על פי הלכת בית המשפט העליון בעניין יגאל שלמי, ניתן לסתור את חזקת התא המשפחתי בחוק מס שבח ורכישה ולהחיל פטורים לבני הזוג בנפרד במקרים של הפרדה רכושית בנכסים. עד כה, לפי הלכת פלם היה ברור כי קו הגבול הוא מועד הנישואים / מועד יצירת ידועים בציבור, וכי דירות שנרכשו לאחר זאת, לא ניתן יהיה לטעון להפרדה רכושית לגביהן. פסק דין מסוף אפריל 2018 קובע אחרת – ניתן יהיה לטעון להפרדה רכושית גם על דירות שנרכשו אחרי הנישואין, ובתנאי שבני הזוג ערכו הסכם יחסי ממון השומר על הפרדה רכושית בגין דירות אלו ובתנאי שהסכם זה מיושם בפועל על ידי בני הזוג.

 

עיקרון התא המשפחתי בחוק מס שבח ורכישה

עיקרון התא המשפחתי בחוק מס שבח ורכישה קובע כי יראו במוכר ובן זוגו, למעט בן זוג הגר דרך קבע בנפרד, וילדיהם הקטינים, למעט ילדים נשואי – כמוכר אחד.

 

לפי הגדרה זו, בני זוג החיים יחדיו וילדיהם הקטינים יהוו מוכר אחד לצורך הוראות הפטור למכירת דירת מגורים, וכאשר מי מהם מוכר דירת מגורים, יש לקחת בחשבון את כל הדירות שבבעלות התא המשפחתי בכדי לבחון האם הם זכאים לפטור ממס שבח.

 

הוראה זו נועדה למנוע מצב של רישום דירות על שמותיהם של בני משפחה שונים – למשל דירה אחת לגבר ודירה אחת לאישה – ובכך להגדיל את היקף הפטורים.

 

סתירת עיקרון התא המשפחתי

בית המשפט העליון קבע בדצמבר 2014 (ע”א 3178/12 יגאל שלמי נ’ מנהל מיסוי מקרקעין נתניה) וכן גם באוגוסט 2003 (ע”א 3489/99 מנהל מס שבח חיפה נ’ אן מרי עברי) כי החזקה בדבר התא המשפחתי ניתנת לסתירה. נקבע כי ניתן לסתור את חזקת התא המשפחתי באם יתקיימו שני תנאים:

 

(א) יוצג הסכם ממון הקובע הפרדה רכושית בכל הנוגע לנכסים שהביא כל אחד מבני הזוג לתא המשפחתי

 

(ב) יש להוכיח כי אכן מתקיימת הפרדה רכושית בפועל ובתוך כך ניתן להשתמש במבחנים שונים בכדי לאשר או לשלול את ההפרדה הרכושית – מגורים במשותף, מימון משותף של הנכס הנמכר, תשלום משכנתא במשותף, דמי שכירות המשתלמים לחשבון בנק משותף וכיוצא בזה.

 

הדרישה להוכיח כי אכן ההפרדה של הרכוש מתקיימת בפועל נועדה להתגבר על חשש מפני כריתת הסכמי ממון אך ורק לשם קבלת הטבות מס.

 

חתימת הסכם ממון אחרי הנישואים

בפסק דין שלמי, נחתם הסכם ממון אחרי שנים של נישואין אולם בית המשפט קבע כי העובדה שהסכם נחתם במהלך הנישואים, ולא לפני הנישואים, לא מונעת מבני הזוג להוכיח כי אכן נערכה הפרדה רכושית בין בני הזוג. לדברי בית המשפט, מטרת סעיף הפטור היא מתן פטור ממס שבח לכל יחידה כלכלית נפרדת. אם בני הזוג אכן הקפידו על הפרדה רכושית ביניהם, הרי שבמהות הם לא יצרו יחידה משפחתית כלכלית משותפת.

 

רועי בלנק נגד מיסוי מקרקעין תל אביב

באפריל 2018 דן בית המשפט המחוזי בעניינו של רועי בלנק נגד מיסוי מקרקעין תל אביב (ו”ע 18027-10-16 בלנק נ’ תל אביב). רועי רכש בשנת 2002 דירה ברח’ קהלת לבוב בתל אביב מכספיו שלו ומכר אותה ביוני 2015. בדיווח על המכירה, ציין רועי כי הוא זכאי לפטור ממס שבח היות וזו דירתו היחידה. רועי ובת זוגו, אורלי שגיב, הם ידועים בציבור משנת 2003 ולהם 3 ילדים משותפים.

 

במהלך שנת 2001, עברה אורלי יחד עם שני ילדיה מנישואין קודמים להתגורר בדירה ברח’ משה קול בתל אביב. בשנת 2006 רכשה אורלי את הדירה ברח’ קול, ורועי, אורלי, ילדיהם המשותפים וילדיה של אורלי גרו בדירה ברח’ קול עד למכירתה בשנת 2015. במאי 2011 נחתם בין אורלי לרועי הסכם יחסי ממון, שהחיל ביניהם הפרדה רכושית, הן בנוגע לרכוש שצברו עד לתחילת הקשר ביניהם והן ביחס לרכוש עתידי.

 

רשות המסים טענה כי רועי לא זכאי לפטור ממס שבח שכן בבעלותם של בני הזוג שתי דירות מגורים והם לא הוכיחו כי התקיימה הפרדה רכושית מלאה בין בני הזוג כמו גם אחת הדירות הרשומות על שם אורלי נרכשה לאחר שהשניים כבר היו ידועים בציבור.

 

רכישת דירה לאחר הנישואים / לאחר היות בני הזוג ידועים בציבור

בעניין שלמי נקבע כי אם נמכרות שתי דירות על ידי בני הזוג, לאחר הנישואין, ומקורן של שתי דירות אלו הוא מלפני הנישואין, ונערך הסכם יחסי ממון השומר על הפרדה רכושית והסכם זה מיושם – אין להחיל על המכירות את חזקת “התא המשפחתי”.

 

בעניין שלמי, קבע השופט דנציגר כי תרחש דומה יכול להתקיים למשל בנוגע לרכישת דירה על ידי כל אחד מבני הזוג במהלך הנישואין – משמע תוך הקפדה על הפרדה רכושית בין הדירות בהתאם להסכם יחסי ממון, כך שכל אחד מהם יבקש לקבל הקלה נפרדת בתשלום מס הרכישה.

 

בהערתו של השופט דנציגר יש התייחסות לרכישה נפרדת של דירות לאחר הנישואין וזכאות להקלות במס רכישה כ-“דירות יחידות”, אך יש להשליך על מעמדן כ-“דירה יחידה” גם לעניין הפטור ממס שבח בעת מכירת אותה דירה.

 

בעניין פלם בבית המשפט העליון (ע”א 3185/03 מנהל מס שבח מקרקעין מרכז נ’ פלם) נקבע כי רכישת דירת מגורים על ידי אחד מבני הזוג במהלך הנישואין תיוחס גם לבן הזוג האחר, אפילו אם הסכימו על הפרדה רכושית במסגרת הסכם יחסי ממון.

 

למעשה – נספק כי קו הגבול המכריע בהתייחסות לתא המשפחתי כיחידה אחת מבחינת רכישת דירות מגורים הוא מועד היווצרותו של התא, ומכאן שחברי התא המשפחתי ייחשבו כרוכש אחד רק לגבי דירות שנרכשו לאחר הנישואין.

 

הלכת פלם גם הורחבה לאחר מכן – בעניין רוזנשטיין סופי (ו”ע 1038/03 רוזנשטיין סופי נ’ מנהל מס שבח נתניה) נדון מצב בו בני זוג חתמו על הסכם ממון לפני נישואיהם, אשר קבע הפרדה מוחלטת ברכוש שכל אחד מהם הביא איתו לחיי הנישואים, ובכל רכוש שירכשו צד כלשהו לאחר הנישואים. בן הזוג אכן רכש דירה בסמוך לפני הנישואין, וזו נרשמה על שמו בלבד. לאחר שנישאו, רכשה בת הזוג דירה שנרשמה רק על שמה, וביקשה לשלם מס רכישה לפי דירה יחידה על כל הדירה. וועדת הערר קבעה כי בין בני הזוג קיימת הפרדה ברורה בקניין ביחס לשתי הדירות, ולכן הדירה שנרכשה על ידי האישה תיחשב כדירתה היחידה.

 

ניתן להחיל את הלכת שלמי גם על דירות שנרכשו לאחר הנישואים

בעניין רועי בלנק, קבעה וועדת הערר כי דבריו של שופט בית המשפט העליון בעניין יגאל שלמי מלמדת אותנו כי ניתן להחיל את הלכת שלמי גם על דירות שנרכשו לאחר הנישואין, ובתנאי שבני הזוג ערכו הסכם יחסי ממון השומר על הפרדה רכושית בגין דירות אלו ובתנאי שהסכם זה מיושם הלכה למעשה.

 

לפיכך, קבעה וועדה הערר כי ניתן לראות את דירתה של אורלי שנרכשה לאחר שהיו ידועים בציבור כדירתה בלבד בגין מלוא זכויותיה בדירה, ולגבי דירתו של רועי לראות כ-“דירה יחידה”, אם כי הנטל להראות ולהוכיח שהדירה הנרכשת לאחר הנישואין אכן שייכת לבן הזוג שעל שמו היא רשומה, מוטל במלואו על כתפי בני הזוג. וועדת הערר קבעה כי עלה בידי רועי ואורלי לסתור את עיקרון התא המשפחתי ולהוכיח כי קיימת הפרדה רכושית בין בני הזוג, באופן שדירתו של רועי בקהילת לבוב שייכת לו בלבד, ואילו דירתה של אורלי שייכת לה בלבד, ולכן יש זכאות לרועי לפטור ממס שבח היות וזו דירתו היחידה.

 

נקבע כי רשות המסים תשלם לרועי הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך של 36,000 ₪.

השאר תגובה

אודות

המשרד מתמחה בנדל”ן ובמיסוי מקרקעין, בנושאי ירושה צוואות ועיזבונות, וכן ובליטיגציה בבתי המשפט. המשרד משלב מומחיות בתחומי משפט מגוונים תוך הבנה והיכרות מעמיקה עם הרגולציה בישראל ועם הסביבה העסקית.

כתובות המשרד :
ירושלים רחוב קרן היסוד 34, 9214913
תל אביב: רחוב יהודה ונח מוזס 13 (בית אגיש רבד), 6744252.

פוסטים אחרונים

עקבו אחרינו

לקבלת ייעוץ משפטי ראשוני אנא השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

דילוג לתוכן