טור דעה שפורסם ב–Times of Israel בשפה האנגלית על יחסי ישראל-יפן על רקע ביקורו הצפוי של ראש הממשלה בנימין נתניהו ביפן.
ביקורו של ראש הממשלה נתניהו ביפן, שצפוי להיערך באמצע מאי 2014, הוא הביקור הראשון של ראש ממשלה ישראלי ביפן מאז 2008, כאשר ראש הממשלה אהוד אולמרט ביקר בטוקיו. ביקור ממלכתי זה הוא חלק מהמאמץ הישראלי להרחיב את הקשרים המדיניים והכלכליים עם אסיה, אשר כללו בשנים האחרונות ביקורים נשיאותיים לוויטנאם (2011), יפן (2011) וסין (2014) וכן ביקור של ראש הממשלה הישראלי לסין בשנת 2013. נתניהו, אשר צפוי להיוועד עם הקיסר והקיסר וכן עם ראש הממשלה היפני, שינזו אבה, צפוי לדון באפשרויות להעמקת הקשרים הכלכליים הבילטרליים. כמו כן, סביר להניח כי הפגישות בין שני המנהיגים יכללו גם דיונים באשר לשאיפות הגרעיניות של הרפובליקה האסלאמית של איראן וכן באשר ליחסים בין ישראל לרשות הפלסטינית. בביקורו, מוטב אם ראש הממשלה נתניהו ייקח לתשומת לבו כי יפן והמזרח התיכון הפכו לשותפות גיאו-אסטרטגיות ומשכך מוטב אם בביקורו יתמקד בנושאים הבאים:
א. קידום יחסי מסחר בילטרליים, תוך התמקדות בטכנולוגיה
אמנם יפן היא הכלכלה השלישית בעולם, אחרי ארצות הברית וסין, אולם היקף יחסי הסחר בין הצדדים הוא יחסית נמוך; בשנת 2012, ישראל ייצאה בסך 0.83 מיליארד דולר ליפן (בעיקר ציוד אלקטרוני), כאשר סך זה הוא שבריר מתוך היקף הייבוא של יפן שנאמד בכ-856 מיליארד דולר מדי שנה. במקביל, ישראל ייבאה מיפן באותה שנה בסך של 1.7 מיליארד דולר, בעיקר מכוניות וציוד כבד. גם סך זה הוא שבריר קטן מתוך כלל הייצוא השנתי של יפן שנאמד בסך של 800 מיליארד דולר. בעוד ישראל מנסה להטות את אסטרטגיית המסחר שלה אל עבר אסיה, מפחד מתלות יתר באירופה, הרי שיפן צריכה להיות גורם משמעותי באסטרטגיה זו. נתניהו, אם כך, צריך להתמקד בביקורו בטכנולוגיה וביצירת שותפויות בין טוקיו לבין 'אומת הסטארט אפ', תוך תשומת לב יתרה לכך שבשנה האחרונה נרשמו שותפויות ועסקאות מרשימות בין חברות ישראליות ויפניות. כך, למשל, הרכישה של חברת Viber בסך של 900 מיליון דולר על ידי החברה היפנית Rakuten, רכישת OCZ Technology Group על ידי Toshiba וההשקעה של Yaskawa בחברת Argo Medical Technologies.
ב. ניסיון לעודד את יפן למלא תפקיד אקטיבי יותר בצמצום השאיפות הגרעיניות של הרפובליקה האסלאמית של איראן.
יפן הייתה אחת מהצרכניות המשמעותיות ביותר של תוצרי הנפט האיראנים, אולם לאור העובדה כי היא מיישמת את הסנקציות של ארצות הברית, היקף הייבוא היפני מאיראן, בכל הקשור לנפט הצטמצם באופן משמעותי. בעוד טוקיו הטילה בעצמה סנקציות על בנקאים איראנים ועל השקעות איראניות חדשות בפרויקטי אנרגיה, היא לא מילאה תפקיד אקטיבי בניסיון לפתור את הסכסוך ביחס לגרעין האיראני. מזה שנים לא מעטות, ארצות הברית מנסה להאיץ ביפן למלא שחקן משמעותי יותר בזירה הבטחונית הבינלאומית. בביקורו ביפן, על ראש הממשלה נתניהו להזכיר לראש הממשלה היפני, שינזו אבה, על המדיניות של יפן בדבר היעדר פרוליפרציה של נשק גרעיני והניסיון המשותף של נשק להשמדה המונית, הן ביחס לטוקיו והן ביחס לטהראן. מעורבות שקטה בין יפן לרפובליקה האסלאמית של איראן בעתיד הקרוב, בעוד המשא ומתן הגרעיני מצוי בעיצומו, אינו מופרך; מאז המהפכה האסלאמית שהתרחשה באיראן בשנת 1979, יפן לעתים היוותה שליח להעברת מסרים רגישים לאיראן מן המערב.
ג. שיח לגבי הסיוע היפני לרשות הפלסטינית דרך ארגונים בינלאומיים
על רקע דאגות של שחיתות שהולכת ופושה ברשות הפלסטינית בכל הקשור לכספים המועברים אליה מתורמים בינלאומיים, חשוב מאד כי יפן תמשיך לתרום לפרויקטיי הסיוע השונים בשטחי הרשות הפלסטינית ולא תתרום ישירות לתקציב של הרשות. היות ויפן מייבאת יותר מ-80 אחוז מהנפט שלה מהמזרח התיכון הגדול, הרי שהיציבות האיזורית במזרח התיכון היא אינטרס חשוב ביותר ליפן.
טוקיו רואה ברשות הפלסטינית כנושא בעל נפיצות רבה ושיש לו יכולת לערער את היציבות באיזור ולפגוע באספקת האנרגיה שלה. העוצמה הרכה של טוקיו בנושא זה מגיעה מפרויקטים שנועדו לפייס בין ישראלים לבין פלסטינים, כדוגמת המסדרון לשלום ולשגשוג, יוזמה שנועדה לעבוד במקביל על פרויקטים כדוגמת הקמת מרכז תעשייתי חקלאי בעיר יריחו או פרויקטים שיסייעו בהעברת סחורות מישראל לשטחי הרשות הפלסטינית. בשנים האחרונות, יפן, כתורמת השלישית בגודלה של הרשות הפלסטינית (אחרי ארצות הברית והאיחוד האירופי), החלה להעביר את תמיכותיה באמצעות פרויקטים בתחום הפיתוח דרך ארגונים עליהם היא סומכת, כדוגמת הבנק העולמי, ולא במישרין לרשות הפלסטינית.
ד. דיון בנושא האפשרות לייצא LNG מישראל ליפן
תגליות הגז הטבעי בתקופה האחרונה במים הטריטוריאליים של ישראל סיפקו למדינת ישראל את הפוטנציאל להיהפך ליצואנית אנרגיה. הממשלה הישראלית החליטה לאפשר ייצוא של 360-260 מיליארד קוב, תלוי בגודל המאגרים שיתגלו. לאחר חתימת הסכמים לייצוא גז עם חברות ירדניות ופלסטיניות דרך צינורות גז, יש כעת דיון לייצא גז טבעי נוזלי (LNG) אשר יאפשר לישראל לשלוח את מוצריו לשווקים באסיה, שבהן המחיר של גזז טבעי גבוה יותר מאשר באיזור המזרח התיכון. ראש הממשלה נתניהו צריך לקחת לתשומת לבו כי הייבוא היפני של גז טבעי נוזלי הוא הגדול ביותר מבין מדינות העולם – 87.5 מיליון טונות בשנת 2013, וזה ללא ספק יכול להיות שוק גדול עבור ישראל בייצוא גז טבעי נוזלי.
ה. יצירת מסגרת לשיתוף פעולה בנושא ביטחון סייבר
ראש הממשלה הישראלי צריך לחזק את שיתוף הפעולה הבילטרלי בכל הקשור לנושאי ביטחון לאומי בחלל הקיברנטי, מאבק בפשיעה מקוונת, והגברת ביטחון הסייבר והגנה על תשתיות קריטיות. טוקיו מקיימת דיאלוגים בנושאים אלו עם ארצות הברית ועם האיחוד האירופי מזה מספר שנים, ולכן זהו הזמן נכון שיחידת ההגנה הקיברנטית היפנית וסוכנות הסייבר הלאומית של ישראל יפצחו בדיאלוג בילטרלי. מלבד שיתוף הפעולה הממשלתי, כדאי לזכור שהשוק היפני יכול להוות שוק רווחי מאד עבור חברות ישראליות העוסקות בתחומים אלו.
