מהי צוואה?
הצוואה היא מסמך מיוחד במינו. היא מסמך משפטי, אך היא למעשה מסמך שמהווה את מכתבו האישי של אדם, והוא כולל משאלות, אהבות, רגשות ואף חשבונות, היוצאים ממעמקי לבו של אדם המהרהר במותו ובמה שיקרה אחרי מותו. האדם צופה הוא אל התחנה האחרונה של חייו – והצוואה היא התחנה הראשונה אחרי מותו.
סוגי צוואות בישראל
צוואה בכתב יד – צוואה שכתובה כולה בידי המצווה וחתומה על ידו, כאשר הצוואה כוללת גם את התאריך בו נערכה.
צוואה בנוכחות עדים – צוואה שנעשית בכתב, נחתמת בידי המצווה, אשר מצהיר בפני שני עדים כי זו צוואתו. גם המצווה וגם העדים חותמים על הצוואה בכתב ידם ועל הצוואה לשאת את התאריך בו נערכה. מומלץ כי העורך את הצוואה יהיה עורך דין מוסמך בישראל המתמחה בנושאים של צוואות וירושה, בכדי למנוע פגמים שעלולים לפסול את הצוואה
צוואה שנעשית בפני רשות מוסמכת בישראל – החוק בישראל מאפשר גם לערוך צוואה בכתב או בעל פה בפני שופט, בפני רשם הירושות או בפני נוטריון ישראלי.
צוואה בעל פה – קרויה גם צוואת שכיב מרע, כאשר המצווה נמצא על ערש דווי או סבור כי הוא מצוי במצב כזה.
צוואה הדדית בישראל
חוק הירושה בישראל מאפשר לבני זוג לערוך צוואה הדדית, כאשר בן זוג אחד מסתמך על צוואתו של בן הזוג השני. הבחירה באפשרות זו של צוואה הדדית בישראל מאפשרת לבני הזוג להגביל ולהצר את צעדיהם בנוגע ליכולתו של כל אחד מהם לשנות את צוואתו בעתיד.
המשמעות המרכזית של צוואה הדדית בישראל היא כי לא ניתן לשנות את תוכן הצוואה מבלי להודיע לבן הזוג השני, כל זמן שבן הזוג השני בחיים.
נושא צוואה ההדדית הוא נושא יחסית חדש בישראל, וכדאי לזכור שלא בכל מקום ניתן לערוך צוואה הדדית בין בני זוג.
לפי הדין הצרפתי, למשל, אי אפשר לערוך צוואה הדדית בין בני זוג, גם אם הצוואה נעשית לטובתו של אדם שלישי.
בדין האנגלי מנוגדת עריכת צוואות הדדיות לעיקרון הכללי, לפיו לא ניתן לעשות צוואה שלא ניתן לחזור בה. למרות זאת, לצורך הכרה בתוקפן המחייב של צוואות הדדיות יש להוכיח הסכמה מפורשת בין הצדדים לצוואות ההדדיות שלא לשנות או לבטל את צוואותיהם. עם כי הסכמה כזו אינה יכולה למנוע מהמצווה בצוואה הדדית לחזור בו מצוואתו או לשנות אותה, אך הפרת ההתחייבות יכולה להקים עילה לתביעת פיצויים על-פי דיני היושר באנגליה.
פרשנות של צוואה
לפי החוק בישראל, האינטרס היחיד הראוי להגנה בצוואה הוא רצונו של המצווה. הפרשנות של צוואה בישראל היא קשה מפרשנות כל מסמך משפטי אחר. אין מדובר בפרשנות של חוק, שאנו נגישים להליכים שקדמו לחקיקתו ולמטרותיו. אין מדובר בפרשנות של חוזה שהצדדים לו, בדרך כלל, נמצאים בין החיים והם או הנסיבות מעידים על הכוונות שעמדו לנגד הצדדים כאשר ניסחו את החוזה. פרשנות של צוואות בישראל היא מלאכה של בחינת דף נייר שבתוכו נמצאים דבריו של המנוח, ובכדי לקיים את דבר המת עלינו לשמוע את קולו, להבין את דבריו ולהטות אוזן להבין את המשתמע מתוך דבריו.
כתיבת צוואה
כתיבת צוואה בישראל צריכה להיעשות תוך הבנה של חוקי הירושה בישראל. מטרת חוקי הירושה בישראל היא להגשים את רצונו של המצווה. כיבוד רצון המת הוא עיקרון השאוב ממורשת ישראל, והביטוי המרכזי שלו במשפט הישראלי מצוי בחוקי הצוואות.
עקרונות מרכזיים בדיני צוואות
הצוואה משקפת את האוטונומיה של המצווה וכללים שונים בחוקי הצוואות נועדו לקבוע את התוקף של הצוואה ולבחון האם הצוואה אכן משקפת את רצונו האמיתית של המצווה. נקודת המוצא היא כי רצון המצווה הוא האינטרס היחיד הראוי להגנה במסגרת הצוואה בישראל ומכך נובעים שני עקרונות מרכזיים בחוקי הצוואות בישראל:
- אדם רשאי לשנות את הצוואה שלו בישראל – לבטל אותה ולערוך אותה מחדש עד ליומו האחרון. כל הסכם או התחייבות המגבילים עיקרון זה לא יתפסו. עיקרון זה מאפיין את שיטת המשפט הישראלית, אולם ישנן מדינות, כמו ארצות הברית ואנגלית, המכירות בתוקפן של התחייבויות מגבילות מסוג זה.
- פירוש הצוואה בהתאם לאומד דעתו של המצווה כפי שהיא משתמעת מתוך הצוואה, ואם היא לא משתמעת מתוכה – אז כפי שהיא משתמעת מתוך הנסיבות שהובילו לעריכת הצוואה. בית המשפט העליון בישראל קבע בכל הנוגע לפרשנות צוואה כי לשון הצוואה הוא "הגוף" ואומד דעת המצווה הוא "הנשמה".
עקרונות מנחים בכתיבת צוואה
לאור החשיבות של בחינת רצון המצווה, חשוב מאד לכתוב צוואה בישראל בהתאם לכללים שהותוו בפסיקת בתי המשפט בישראל. להלן מספר עקרונות חשובים שמוטב להקפיד עליהם כאשר כותבים צוואה בישראל:
- כותרת – בראש העמוד הראשון תופיע כותרת 'צוואה' או 'צוואה הדדית'. חשוב כי המצווה ידע שהוא מצווה את רכושו לאחר מותו ולמעשה יידע להבחין בין צוואה לבין כל מסמך אחר שהוא כותב.
- תאריך עריכת הצוואה – כאשר מנסים לטעון כי המצווה לא היה כשיר משפטית לצוות, חשוב להבין בדיוק מתי נכתבה הצוואה.
- שפה ברורה – תוכן הצוואה צריך להיות ברור גם לאדם מהרחוב. אין צורך להשתמש בשפה משפטית גבוהה.
- צוואות קודמות – אם המצווה כתב צוואה קודמת, מוטב לכתוב במפורש כי הצוואה שנכתבה בתאריך מסוים בטלה ומבוטלת וכי צוואה זו נכתבת במקומה.
- פירוט של נכסים – פסיקת בתי המשפט הבהירה כי כאשר המצווה כותב צוואה בישראל עליו לדעת למי הוא מצווה את רכושו ומה בדיוק הוא מצווה.
- פירוט של היורשים – מוטב לכתוב במפורש מיהם היורשים – שמות מלאים לפי תעודת זהות ומספר תעודת זהות, ולא לכתוב לדוגמה "אני מוריש הכל לילדיי". מוטב גם לכתוב כתובת עדכנית ומספרי טלפון וכל מידע רלוונטי אחר באשר ליורשים בכדי שניתן יהיה לאתר אותם.
- גריעת יורש – אם יש בן משפחה או יורש ברור שהוחלט לא לתת לו חלק בירושה, כדאי מאד לנמק מדוע – בכדי למנוע חוסר בהירות בעתיד אם אותו אדם יחליט להתנגד לצוואה ויטען כי שכחו אותו.
- חתימה בכל עמוד – מומלץ כי המצווה יחתום בכתב ידו על כל עמוד בצוואה. בית המשפט העליון אמנם קבע כי אין חובה לחתום על כל עמוד בצוואה, אך רצוי לעשות כן.
- חתימת העדים – אין חובה שהצוואה תיערך בפני העדים, אבל המצווה צריך לחתום בפני העדים ולא ניתן לוותר על כך.
