מנקה בבניין – עובד או פרילנסר?

פסק דין מעניין בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב דן לאחרונה (דצמבר 2019) בשאלה האם בין מנקה בבניין לועד הבית מתקיימים יחסי עבודה והאם ועד הבית מחויב בתשלום מלוא הזכויות הסוציאליות, או שמדובר בהעסקה של עצמאי ולא מתקיימים יחסי עבודה.

יוסף אזולאי עבד בין השנים 1988 – 2016 כמנקה בבניין מגורים בחולון. מדובר בבניין בן 15 קומות ובו לובי, קומת מסחר ושתי קומות של חניון. בגין עבודתו הנפיק המנקה חשבוניות תשלום כפי שעושה עסק עצמאי. לאחר 28 שנים המנקה התפטר מעבודתו בגין מצב רפואי.

בתביעה שהגיש המנקה לבית הדין לעבודה, הוא טען שיש להכיר בו כעובד של ועד הבית ולקבוע שהתקיימו ביניהם יחסי עובד-מעסיק, שכן עבודתו היתה חלק אינטגרלי מפעילות ועד הבית כאשר הוא היה אחראי על  פעולות רבות כגון גביית דמי וועד, ביצוע עבודות תחזוקה וניקיון ועוד.        

בנוסף, ועד הבית הוא זה שקבע את ימי ושעות עבודתו כך שהתקיים 'מבחן הפיקוח והשליטה' – כלומר שהעובד הועסק במסגרת קבועה של ימי עבודה ושעות עבודה. באשר למהות והיקף העבודה טען אזולאי שעבד כמנקה 6 ימים בשבוע כאשר בכל יום עבד במשך 10 שעות והיה מחויב להגיע גם בימי שבת וחג לשעת עבודה. לאור זאת טען כי היות והתפטר בגין מצב רפואי, כפי שהוצג באישור רופא תעסוקתי על ידו, הוא זכאי לתשלום פיצויי פיטורים בגין השנים בהם עבד כמנקה שכן סיום עבודה עקב מצב רפואי נחשבים לפי חוק לפיטורים.

בנוסף טען אזולאי כי בגין השנים בהם עבד כמנקה הוא זכאי להפרשות לפנסיה, פדיון חופשה שנתית, דמי הבראה והפרשי שעות נוספות וכן פיצוי בגין הפסד כיסוי ביטוחי אשר לאור כך שלא בוטח בביטוח אבדן כושר עבודה נגרם לו הפסד גמלה בת 75% עד גיל הפרישה ובסך כולל עמדה תביעתו על סך של כ- 525,000 ₪.

מנגד, נציגות ועד הבית טענה כי היא התקשרה עם אזולאי ביחסי קבלן-מזמין עבודה ובהתאם לבקשתו, ולשיקוליו בחר להתקשר עמה כעצמאי כאשר התשלום אליו היה באמצעות חשבונית מס. כן טענה הנציגות כי הוא סיפק לה שירותי ניקיון בלבד, כי הוא לא סיפק לה שירותי תחזוקה.      

כמו כן, טענה הנציגות כי המנקה לא היה כפוף לה ארגונית והיא לא קבעה עבורו את היקף שעות העבודה ותדירותם ולכן אין לראות בו עובד שלה.

בנוסף, הדגישה הנציגות כי אזולאי נהג בחוסר תום לב ובחוסר הגינות כאשר פנה להכרה בו כעובד רק במסגרת הליך משפטי, לאחר סיום העסקתו ובחלוף 28 שנות עבודה, זמן שמהווה שיהוי בלתי סביר ומשכך יש לדחות את תביעתו על הסף.

המבחן לקביעת "עובד" או "עצמאי"

בית המשפט בחן אם מתקיימים מספר תנאים – שהם "מבחנים" המבדילים בין עצמאי לעובד. תחילה נבדק 'מבחן ההשתלבות' בפן החיובי ובפן השלילי – כלומר עד כמה השתלב המנקה במקום העבודה. בפן החיובי נבדק אם העובד משולב באופן אינהרנטי בפעילות המעסיק ובפן השלילי נבדק אם ביצע את העבודה במסגרת עסק עצמאי משלו.

בית המשפט קבע כי ניקיון הבניין הוא חלק אינטגרלי מפעילות ועד בית ולכן עבודתו של אזולאי היתה חלק אינהרנטי מפעילות ועד הבית. מעבר לכך הוכח כי עסק בעבודות נוספות שועד הבית הטיל עליו כמו הזמנת בעלי מקצוע לפי הצורך וגביית תשלומים שונים מהדיירים. לכן נקבע כי אזולאי עמד ב'מבחן ההשתלבות' .

עם זאת, לעיתים יכול ועד בית לשכור גם עצמאים לעבודת ניקיון ולכן אין בכך די להוכיח כי הוא בגדר 'עובד'. משכך, בית המשפט נזקק למבחני עזר נוספים לבדיקת התקיימות יחסי עבודה: התקיימות 'קשר אישי', 'כפיפות', 'אספקת כלי עבודה', 'תלות כלכלית', 'בלעדיות הקשר התמשכותו ורציפותו'.

בפסק הדין נקבע כי הוכח שאזולאי עבד באותו מקום עשרות רבות של שנים, ורק לעיתים נדירות כאשר חלה דאג שיחליף אותו מישהו מהמשפחה. כן נקבע כי תשלום חומרי הניקוי שולם על ידי ועד הבית. מנגד לא הוכח כי עבד בעוד מקומות ובכל אופן אין איסור כי שכיר יעבוד בעוד מקומות. עוד נקבע כי צורת התשלום בחשבוניות היתה לפי דרישת ועד הבית ולא לפי בקשתו של אזולאי.

לאור זאת קבע בית המשפט כי התקיימו כלל המבחנים המעידים על יחסי עובד-מעסיק. עוד קבע כי התפטרותו עקב מצבו הרפואי מוכרת כפיטורים שכן לאור מצבו הרפואי אכן לא יכל להמשיך לעבוד בניקיון. לעניין טענת חוסר תום הלב שעלתה מצד ועד הבית, קבע בית המשפט כי הגשת תביעה להכרה בו כעובד לאחר עשרות שנים אין בה לפגוע בתום הלב של אזולאי.

כתוצאה מפסק הדין המנקה הוכר כעובד במשרה מלאה והוכרו חלק מדרישותיו הכספיות. הוא זכה לפיצויי פיטורין וכן לדמי הבראה, פדיון ימי חופשה והפרשה לפנסיה. עם זאת, נדחתה דרישתו של המנקה לביטוח אבדן כושר עבודה כיון שנכללה בתשלום פנסיה וכן לא הוכרו השעות הנוספות להן טען.  בהתאם לפסק הדין, נדרש וועד הבית לשלם סך של כ- 165,000 ₪.

(סע"ש 41448-08-16 אזולאי נ' נציגות הבית המשותף בשדרות קוגל 25, חולון)