עסקאות בירושה עתידית

על-פי דיני הירושה בישראל, יורשיו של מנוח או מנוחה נקבעים על-פי צוואתו או צוואה, ובהיעדר צוואה – היורשים נקבעים על פי חוק הירושה. החוק קובע כי "במות אדם עובר עזבונו ליורשיו", כלומר שהירושה "נופלת" לידי היורש מיד עם מות המוריש – ואינה מותנית במועד קבלת צו ירושה או במועד השלמת רישום הנכסים משם המוריש לשם היורש.

הכלל הוא שאין חובה על היורש – בין מכח החוק ובין מכח צוואה – לקבל את הירושה שירש והוא יכול להסתלק מזכויותיו בעיזבון.

אחד מעקרונות היסוד בדיני הירושה הוא כי "מצווה לקיים דברי המת" ולכן נקבעו מכשולים רבים כנגד מי שמבקש להצהיר על בטלותה של צוואה. על אף עיקרון חשוב זה, קובע סעיף 8(א) לחוק הירושה כי הסכם בדבר ירושתו של אדם וויתור על ירושתו שנעשו בחייו של אותו אדם – בטל. הוראה זו אינה נותנת לבית המשפט כל שיקול דעת, אלא קובעת בצורה מאד ברורה שהוראה כזו בהסכם היא בטלה.

בעוד שחל איסור לבצע עסקה בירושה עתידית בכל הנוגע לירושת המוריש או המורישה, לא קיימת כל הוראה האוסרת לבצע עסקה בנכס, העומד ליפול בירושה.

לבית משפט השלום בתל אביב הגיע לאחרונה סכסוך בין דב דרורי, בנה של שושנה דרורי שהלכה לעולמה לבין חגית פניני – נכדתה של שושנה ואחייניתו של דב.

בשנת 2004 ערכה שושנה צוואה וקבעה כי הרכוש שלה, שכולל גם דירת מגורים בקריית ביאליק, יועברו לבנה דב לאחר מותה.

בשנת 2010 חתם דב על תצהיר בפני עורך דין לפיו הוא מצהיר כי ידוע לו שאמו שושנה התכוונה להוריש מחצית מהדירה בקריית ביאליק ומחצית מהדירה לבת אחותו – חגית פניני, וכי הוא מודע לכך שאמא שלו רשמה בצוואה כי כל רכושה יעבור אליו בשל תביעה בבית משפט שהייתה באותה עת כנגד חגית. בתצהיר הצהיר דב כי הוא התחייב לאמא שלו כי על אף האמור בצוואה הוא ידאג שבת אחותו, חגית, תקבל מחצית מהירושה של אמו, ובכלל זה גם מחצית מהדירה בקריית ביאליק.

לאחר ששושנה נפטרה, הזכויות בדירה נרשמו על שם בנה – דב – בהתאם להוראות הצוואה, והוא מכר את הדירה ולקח לעצמו את מלוא הכספים עבור הדירה. כאשר דרשה חגית לקבל מחצית מהתמורה שהתקבלה ממכירת הדירה, דרש דב כי חגית והוריה יחתמו על מסמך היעדר תביעות ואישור כי הכספים מוענקים במתנה, וכי יקוזזו מהם כל מיני חובות והתחייבויות שהיו לשושנה.

הנכדה חגית הגישה תביעה לבית המשפט בתל אביב ודרשה כי בית המשפט יכפה על דוד שלה, דב, להעביר לה מחצית מהתמורה שהתקבלה בגין מכירת הדירה, ללא כל תנאים.

בית המשפט קיבל את תביעתה של חגית והדגיש כי הוראות חוק הירושה אוסרות על עריכת הסכמים ביחס לירושתו של אדם לפני מותו ונועדו להגביל הסכמים המתיימרים להקנות לאדם מעמד של "יורש" או לנשל אותו ממעמד "יורש" שלא באמצעות צוואה.

בית המשפט החליט כי חוק הירושה לא אוסר לערוך הסכמים בנוגע לנכסים שיתקבלו בעתיד, לאחר מותו של המוריש או המורישה, באמצעות צוואה או באמצעות ירושה לפי חוק.

השופט קבע כי התצהיר של דב לא מקנה לחגית מעמד של יורשה על פי הצוואה, אלא מהווה התחייבות שלו כלפיה להעביר לה מחצית ממה שיקבל בעתיד ולכן עליו להעביר לה מחצית מהסכום שקיבל עבור מכירת דירתה של שושנה, בתוספת ריבית והצמדה.

(תיק אזרחי מס' 35327-11-14 חגית פניני נגד דב דרורי).