אופציות של עובדים

לאחרונה נדרש בית המשפט הכלכלי בחיפה לשתי שאלות מעניינות הרלוונטיות לעובדי הייטק רבים: האם לעובד שהוקצו מניות חברה יש זכות לקבל מידע אודות שוויין? האם העובד יכול להשתתף בהצבעת בעלי המניות לפי החלק שהוקצה לו? 

בחברות רבות, במיוחד בחברות הזנק (סטארט אפ), נהוג להעניק לעובדים כחלק משכרם מניות בחברה. הקצאת מניות משרתת מספר מטרות: היא מאפשרת לתגמל עובד גם כאשר לחברה אין די כסף לתשלום שכר במיוחד בתחילת הדרך, מחזקת את הקשר שבין העובדים לחברה ומשמשת תמריץ להשקעת זמן ומרץ בקידום עסקי החברה. כמו כן, היא גורמת להגדלת הפריון ולהגדלת רווחי החברה, מכירה בעובדים כשותפים בפיתוח החברה ומקטינה את החשש לעזיבת מקום העבודה.

בעת מתן ההטבה – הקצאת המניות – עשוי העובד להתחייב בתשלום מס הכנסה בהתאם לשווי ההטבה. תשלום המס יוצר קושי רב, שכן הוא מקטין את התמריץ לקבל מניות במקום תשלום כספי, דורש הערכת שווי החברה בשלב זה וגורר הוצאות נלוות רבות ובכך פוגע במטרת הקצאת המניות.

הסדרים לתשלום מס

במקום לשלם לאלתר את המס נקבע הסדר בסעיף 102 לפקודת מס הכנסה, שמאפשר את דחיית תשלום המס עד למועד מימוש ההקצאה. הסעיף מבחין בין שני מסלולי הקצאה שונים, הקצאה באמצעות נאמן והקצאה ישירה לעובדים.

בכלליות ייאמר כי הקצאה ישירה לעובד מחייבת תשלום מס מיידי במועד ההקצאה שמחושב כמו הכנסת עבודה, ובעת מימוש מחויב מס רווח הון בגין הרווח שנצבר בשווי המניה. לעומת זאת בהקצאה שמבוצעת באמצעות נאמן יידחה כל תשלום המס למועד מימוש המניות. גם במסגרת זו ישנן מספר אפשרויות שכן לחברה עומדת הבחירה בין הקצאה במסלול של הכנסת עבודה להקצאה במסלול רווח הון.

בכל אחד מהמסלולים שיבחרו, התנאי הבסיסי להענקת מלוא הטבות המס לפי סעיף 102 הוא דחיית מועד מימוש ההקצאה על ידי העובד עד תום התקופה הקבועה בכל מסלול, 12 חודשים במסלול הכנסת עבודה, או 24 חודשים במסלול רווח הון. בתקופה זו יחסמו המניות, לא יועברו לעובד ויוחזקו על ידי נאמן.

ההסדר מייצר מצב נוח לכל הצדדים; החברה מעניקה אופציות ומניות ולא תשלום מיידי והעובדים לא נדרשים לשלם מס בעת מתן ההטבה אלא רק במימושה.

למי שייכות המניות בתקופה שהן מוחזקות אצל הנאמן?

חברת סול צ'יפ בע"מ נוסדה בשנת 2010 כחברת סטארטאפ שעסקה בפיתוח של שבבים מבוססי אנרגיה סולארית. מייסדי החברה היו ד"ר שני קיסר, רם פרידלנדר ועופר נבון.

בחודש דצמבר 2009 נחתם הסכם העסקה בין החברה לבין עופר, בו נקבע כי עופר יעבוד בחברה החל מיום 1 בינואר 2010 בתפקיד של אחראי על ניהול תהליכים.

בהסכם הוקצו לעופר מניות של החברה ונקבעו מועדי ההקצאה. נקבע גם כי זכויות ההצבעה בשל ההחזקה במניות יהיו מוקנות למיופה כוח שיקבע על ידי דירקטוריון החברה, עד שיוחלט על הנפקה של המניות לציבור. בהתאם עופר חתם על ייפויי כוח המסמיכים את יו"ר דירקטוריון החברה להשתתף בישיבות החברה ולהצביע בשמו, כבעל המניות המוקצות, והאופציות שהוענקו לעופר הוחזקו בהתאם להסכם על ידי הנאמן. בהמשך הוקצו לעופר אופציות נוספות על ידי החברה שגם הן החוזקו בידי הנאמן.

בשנת 2011 ביקש עופר לממש את האופציות שהוענקו לו וחתם על כתב מימוש, שילם את מחיר המימוש כפי שנקבע בכתבי ההענקה, והחל מאותו מועד מחזיק הנאמן במניות שהוקצו לעופר.

בנובמבר 2012 סיים עופר את עבודתו בחברה.

לאחר התפטרותו עופר ביקש לממש את זכותו להעביר את המניות מהנאמן אליו. לצורך כך עתר בכתב התביעה שהוגש לבית המשפט לפיו הוא זקוק לכל המידע בנוגע לחברה, שכן העברת המניות מהנאמן אליו כרוכה בתשלום מס הנגזר מהערכת שווי החברה. עוד טען כי מכוח הקצאת המניות עבורו, עומדות לו זכויות כבעל מניות בחברה ועתר לקבלת זכות העיון בפרוטוקולים, בתקנון החברה, בדו"חות הכספיים שלה, ובנוסף עתר שיוצהר כי גם בעת היות המניות מוחזקות אצל הנאמן הוא בעל מניות בחברה ויש לו זכות הצבעה באסיפת בעלי המניות.

החברה מצידה ביקשה לדחות את התביעה והדגישה כי הואיל והמניות מוחזקות על-ידי הנאמן ורשומות על שמו, הרי שכל הזכויות הנובעות מהחזקת המניות, לרבות הזכות לקבלת מידע, נתונות לנאמן בלבד. החברה הדגישה כי על פי הסכם ההקצאה נקבע כי זכויות ההצבעה של העובדים להם יוענקו מניות, יהיו נתונות רק לנציג הדירקטוריון עד להנפקת המניות לציבור. הטעם בכך, כך נטען, הוא להבטיח את זכויות המשקיעים בחברה אשר הסכימו להקצאת המניות רק בתנאי שזכויות ההצבעה ישמרו לדירקטוריון.

עוד טענה החברה שיש לסלק את התביעה על הסף שכן עופר כלל לא בעל מניות כל עוד הן רשומות על שם הנאמן שכן לפי הקבוע בחוק חברות 'בעל מניות' הוא רק מי שרשום במרשם המניות ככזה, כלומר הנאמן.

מעמד הנאמן

התנאי בחוק למתן ההטבה בדחיית המס הוא כי המניות יוקצו לנאמן שאושר על ידי פקיד השומה לתקופה של 12 או 24 חודשים. בתקופה זו נחסמות המניות, ולא מועברות לעובד.

בית המשפט קבע כי תפקיד הנאמן אליו הועברו המניות בראש ובראשונה הוא להבטיח את תשלום המס, ולהבטיח כי הזכויות במניות לא תועברנה לעובד בטרם תשלום המס. בנוסף, לנאמן גם חובות נאמנות כלפי העובד; עליו להחזיק עבורו את המניות על מנת שהעובד יוכל, כשירצה בכך, לממש את זכויותיו ולקבל לידיו את המניות. בנוסף לנאמן גם חובות כלפי החברה.

משכך קבע בית המשפט כי כל זמן שהמניות מוחזקות אצל הנאמן והנאמן רשום כבעל המניות רואים אותו כבעל המניה בהתאם לחוק החברות ולא את העובד.

משמעות יפוי הכוח

באשר ליפוי כוח עליו חתם עופר שנתן את זכויות ההצבעה לדירקטריון, בית המשפט קבע כי יש לזכור שיפוי כוח מהסוג הזה מקובל בהסדר כזה ומרבית החברות פועלות כך, שכן עד ההנפקה הראשונה לציבור מתבססת חברת ההזנק על מימון המגיע ממשקיעים שונים שמבקשים לשמור על כוחם באספות בעלי המניות ובניהול החברה.

ייפוי הכוח לדירקטוריון נועד להבטיח כי הקצאת המניות לעובדים לא תפגע בפעילות השוטפת של החברה ובניהולה וכדי למנוע חשש שמא תתקשה החברה לגייס משקיעים. ייפוי הכוח מבטיח שלא תהיה לעובדים השפעה על ניהול החברה וקבלת החלטות באספת בעלי המניות, עד למועד ההנפקה לציבור.

לאור זאת בית המשפט קבע כי כל עוד לא מומשו המניות ולא נרשמו על שם העובד הוא מנוע מלקבל את המידע אודות שווי החברה, ומנוע מלהשתתף בהצבעות החברה. זכויות אלה עומדות לרשות הנאמן או לרשות דירקטריון החברה לפי מה שנקבע בהסכם עליו חתם העובד עם החברה. ככל שהעובד יהיה מעוניין להעביר את המניות על שמו, עליו לשאת בכל חבויות המס הנדרשות. אם לשם הערכת המס הוא יזדקק למידע כלשהו, עליו לפנות לנאמן אשר מחזיק במניות על מנת שזה יפנה בהליך מתאים לקבלת המידע.