הלוואה בתוך המשפחה

המשפט הישראלי מכיר בחוזי מתנה וניתן לראות שכיחות רבה של חוזים בהקשרים חברתיים-משפחתיים. החוק בישראל קובע כי התחייבות לתת מתנה דורשת מסמך בכתב, ובכך יש ראיה לכאורה לכך שהצדדים – נותן המתנה ומקבל המתנה – התכוונו לייסד קשר משפטי מחייב.

עם זאת, במקרים רבים של יחסים משפחתיים-אישיים דרישה למסמך בכתב היא לא מציאותית, וגם אם נערך מסמך מכתב לעתים לא מדובר במסמך מפורט. במקרים כאלו, עולה שאלה האם הצדדים התכוונו לחייב עצמם בהסכם. בית המשפט העליון קבע כי כי אם מישהו טוען שכספים שהועברו אליו הם כספים שניתנו במתנה, ולא כהלוואה, נטל ההוכחה מוטל עליו, למעט אם מדובר ביחסים בין בני משפחה.

במערכת יחסים משפחתית, נקבע הפוך – כי מניחים שאם מדובר במערכת יחסים שבה צד אחד דואג לצד השני, למשל הורה-ילד, הרי שההנחה כי שהכספים הועברו במתנה, ואם מישהו טוען אחרת, מוטל עליו הנטל להוכיח כי מדובר בהלוואה ולא במתנה. זאת, משום שניסיון החיים מלמד כי הורים נוהגים להעניק לצאצאיהם מתנות כספיות ואחרות.

כלומר, ההנחה היא כי מדובר במתנה חלה אם מתקיימים 2 תנאים: (1) מדובר ביחסים משפחתיים (2) היחסים בין בני המשפחה הם בעלי אופי המצדיק לייחס לנותן כוונת מתנה.

פסיקת בתי המשפט בישראל התייחסה למערכת היחסים שבין בן זוג של הילד להורה – לאחר שנישאים הילדים, הופך בדרך כלל בן הזוג לחלק מהמארג המשפחתי החוסה "תחת כנפיהם" של ההורים ונתמך בסיועם.

בכדי להוכיח כי ניתנה הלוואה בין בני המשפחה, וכי לא מדובר במתנה, אמנם לא נדרש מסמך בכתב כראיה להוכחת מתן ההלוואה, אבל יש להוכיח באמצעי הוכחה אחרים, כאשר בין בני משפחה יש חובת הוכחה מוגברת.

במקרה שהגיע לבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה, הגיש אב תביעה כנגד בנו וכלתו (המצויים בהליך גירושין) תביעה על סך של 400,000 ₪ להשבת כספים, שנתן לטענתו כהלוואה לרכישת בית ושיפוצו.

האב לא ערך הסכם כתוב עם בנו וכלתו, אלא הציג רק תדפיסי חשבון בהם הופיעו הערות שלו כי מדובר בהלוואה. האב גם לא רשם הערת אזהרה לטובתו על הדירה שנרכשה בכ-1.5 מיליון ₪. הבן וכלתו טענו שמדובר במתנה לכל דבר ועניין.

בית המשפט קבע כי בהיעדר הסכם בכתב, בהיעדר אסמכתאות למתן ההלוואה, והואיל והתביעה נשענת על אמירות בעל פה שלא הוכחו, לא הצליח האב להרים את הנטל המוטל עליו, שהוא כאמור נטל מוגבר, להוכיח כי הכספים שהעביר לבנו ולכלתו הם כספי הלוואה ולא כספים שהעניק להם במתנה מתוך רצון לסייע להם. בית המשפט הדגיש כי אם האב ביקש לתת הלוואה לבנו ולכלתו – היה עליו "לעגן את הדבר בכתובים".

הוחלט לדחות את התביעה של האב כנגד בני משפחתו ולחייב אותו לשלם סך של 25,000 ₪ בגין הוצאות ניהול המשפט.

(תיק משפחה – פתח תקווה – 28185-09-19 פלוני נגד אלמונית).