המדינה לבג"צ – הדחת יועמ"ש המשטרה בטלה

בעקבות עתירה שהגיש משרדנו לבג"ץ, בשם משמר הדמוקרטיה הישראלית, הודיע מפכ"ל המשטרה, דני לוי, בתחילת נובמבר 2024 כי החליט לבטל את הדחתו של תת ניצב אלעזר כהנא מתפקיד היועץ המשפטי של משטרת ישראל.

ב-30 באוקטובר 2024 הגיש משרדנו, בשם עמותת משמר הדמוקרטיה עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק שבה התבקש בית המשפט להוציא צו על תנאי כנגד מפכ"ל המשטרה, משטרת ישראל והיועצת המשפטית לממשלה אשר יורה להם לנמק מדוע לא תבוטל ההחלטה להדיח את אלעזר כהנא מתפקיד היועץ המשפטי לממשלה.

בעתירה הדגשנו כי כל שינוי באיוש תפקיד היועץ המשפטי למשטרת ישראל, בין בדרך של מינוי ובין בדרך של סיום כהונה, מחייב את אישורה של היועצת המשפטית לממשלה. זאת, מעצם היותו של תפקיד זה חלק ממערת השירות המשפטי הציבורי ברשות המבצעת, הכפוף מקצועית כולו ליועץ המשפטי לממשלה. 

משכך, טענו כי לא ניתן היה לקבל החלטה בדבר סיום כהונתו של תנ"צ כהנא בתפקיד יועמ"ש המשטרה, בלא אישור מראש מטעם היועצת המשפטית לממשלה.
כמו כן, הדגשנו כי יועצים משפטיים ממלאים תפקיד חיוני ברשות המבצעת והם ציר מרכזי בהליך קבלת ההחלטות ובתפקודה של הרשות המבצעת. לייעוץ המשפטי במגזר הציבורי יש תפקיד חשוב ביותר בהגנה על שלטון החוק, על עקרונות המשטר הדמוקרטי ועל אמון הציבור.

על מנת שהיועץ יוכל למלא את תפקידו בשמירה על האינטרס הציבורי, עליו להיות נושא משרה מקצועי ולא פוליטי. לכן, קיבל היועץ המשפטי עצמאות בהפעלת שיקול הדעת כך שבגיבוש עמדתו המשפטית הוא אינו תלוי בגורמים שאותם הוא מייצג. הכרעתו המשפטית בעניין מסוים מתגבשת על יסוד שיפוט ומומחיות מקצועית כמי שאחראי על קיום שלטון החוק. מה שנכון ויפה ליועץ המשפטי לממשלה עצמו, נכון ויפה גם ליועצים המשפטיים האחרים במשרדי הממשלה וברשויות השלטון.

המשטרה כפופה להנחיות היועצת המשפטית לממשלה הן בנושאים מקצועיים והן בעניין פיטורים וצעדים פיקודיים נוספים. משכך, החלטת מפכ"ל המשטרה להתעלם מהנחייתה של היועצת המשפטית לממשלה, להקפיא את המצב העובדתי הקיים ביחס ליועץ המשפטי למשטרה, ובכלל זה להימנע מהעברתו לכל תפקיד אחר, נגועה באי-חוקיות כשלעצמה, בהיותה מתעלמת מהכלל המשפטי בדבר היותן של חוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה מחייבות את הממשלה וגורמי הרשות המבצעת, כל עוד בית משפט לא פסק אחרת.

בנוסף, הדגשנו כי ביחס להחלטה להעביר את תנ"צ כהנא מתפקידו מתעורר חשש כי היא נגועה בשיקולים זרים, וזאת נוכח התנגדותו המקצועית למהלכים שיזם ו/או פעל ליישם, והתואמים את האינטרסים הפוליטיים של השר לביטחון לאומי, הממונה על משטרת ישראל, איתמר בן גביר. בין מהלכים אלה ניתן למנות את המהלך לקידומו של רב -פקד מאיר סויסה לדרגת סגן-ניצב ולתפקיד מפקד תחנה בתל אביב; וכן מהלכים שונים הנוגעים לחובתה של משטרת ישראל לקיים את חופש ההפגנה והמחאה בישראל.

בפסיקה נקבע כי עילת השיקולים הזרים היא עילה שבאופן רגיל קשה מאוד להוכיחה, ועל כן פעמים רבות נעשה שימוש בעילת הסבירות הכללית, שאינה דורשת "ראיות" קשיחות אלא שהסבירות נלמדת מתוך ההקשר הכללי של הפעולות השלטוניות ותוצאתן. ואולם בענייננו קיימות, שלא כרגיל, ראיות משמעותיות המלמדות על השיקולים הזרים שהוליכו את ההחלטה.

כמו כן, בהליך העברתו מכהונה של תנ"צ כהנא נפלו פגמים המצדיקים את ביטולו. ראשית, העובדה שההחלטה התקבלה מבלי לקיים את חובת ההיוועצות עם היועצת המשפטית לממשלה; שנית, העובדה כי ההחלטה למנות את תנ"צ כהנא לתפקיד ראש חטיבת התביעות במשטרה התקבלה מבלי שכלל הגיש מועמדות לתפקיד זה; שלישית, העובדה שההחלטה לסיים את תפקידו של תנ"צ כהנא התקבלה בניגוד לדעתו; ורביעית, העובדה שמשך כהונתו של תנ"צ כהנא בתפקיד זה קצר מהקדנציה המקובלת לאורך שנים רבות באשר לאורך תקופת כהונתו של יועץ משפטי למשטרה, כפי שעולה ממכתבם של הקצינים הבכירים בדימוס אל מפכ"ל המשטרה.