בג"צ מאשר: שכונות והרחבות של ישובים ביהודה ושומרון יוכלו להפעיל וועדות קבלה
"אדם מבקש לדור ביישוב קטן. סיבות רבות הובילוהו לכך. אפשר שהוא מבקש לעשות זאת בשל מערכת החינוך הטובה הקיימת ביישוב, בה הוא רוצה שישתלבו ילדיו; אפשר שהוא מבקש לעשות זאת בשל הקִרבה למקום עבודתו; אולי רצונו נובע ממראה היישוב עצמו ואולי ממוסדות הציבור הקיימים בו, מנהגיו ומסורותיו. לשם כך הוא נדרש לעמוד בוועדת קבלה בפני זרים ולשכנעם כי הוא ראוי להתגורר במחיצתם. הוא נדרש, על מנת שתוקצה לו אדמה מאדמות מדינתו, לספר על כוונותיו, מנהגיו, טעמיו ומחשבותיו. הוא נבחן על השכלתו, על עברו, על פרנסתו, על כישוריו. מנגד עומדים חברי ועדת הקבלה, רובם אזרחים פרטיים, שיכריעו, לעתים ללא נימוק ממשי, למעט שיקול דעתם החופשי, אם ראוי הוא לחיות במחיצתם". השופט סלים ג'ובראן, בית המשפט העליון.
ועדות קבלה בנגב ובגליל
בשנת 2011 קיבלה הכנסת, לאחר דיונים רבים שקיבלו תהודה בכלי התקשורת, תיקון לפקודת האגודות השיתופיות בנוגע לוועדות קבלה של ישובים.
התיקון קובע כי וועדות קבלה יוכלו להתנות על הקצאת מקרקעין מרשות מקרקעי ישראל או על העברת זכות במקרקעין ממתיישב למתיישב אם יתקיימו 4 תנאים (א) הישוב נמצא בנגב או בגליל (ב) הישוב מאוגד כאגודה שיתופית, המסווגת כ-"ישוב קהילתי כפרי" או כ-"אגודה שיתופית להתיישבות קהילתית", או הרחבה של קיבוץ, מושב שיתופי, מושב עובדים או כפר שיתופי שמאוגד לפי אחת משתי ההגדרות הללו (ג) מספר בתי המשפחה אינו עולה על 400 (ד) המספר המרבי של הבתים בישוב הוגבל על פי תכנית מתאר.
צריך להדגיש שהחוק אינו חל בשני מקרים – שכירות שאינה עולה על 5 שנים, ואם העברת הזכויות מתבצעת מכח ירושה או חוק.
ועדות קבלה ביהודה ושומרון
אילנית ועמית רויאל רצו להתגורר בישוב אלון שבבנימין, שהוקם כשכונה של כפר אדומים ומתנהל כישוב נפרד עם מערכת קהילתית נפרדת, אף על פי שאין לו סמל ישוב. הישוב אלון למעשה מאוגד כאגודה שיתופית ונקרא "שכונת אלון בכפר אדומים אגודה שיתופית".
בני הזוג רויאל רצו לקנות בית או מגרש בכדי לגור בשכונת אלון, העניין לא הסתייע והם עתרו בשנת 2016 לבג"צ בטענה כי וועדת הקבלה בשכונת אלון אינה חוקית. בעתירה שלהם טענו כי שכונת אלון לא הוכרה כישוב עצמאי וועדת הישובים שבמשרד הפנים לא העניקה לו סמל ישוב ולכן ביחד עם נופי פרת וכפר אדומים יש יותר מ-400 בתי אב ולכן לא ניתן לערוך וועדות קבלה.
ההסתדרות הציונית, אגודה שיתופית אלון וכפר אדומים טענו כי מדובר בישובים נפרדים המתנהלים באופן נפקד לחלוטין, הן מבחינת מרקם חברתי הן מבחינת ארגון קהילתי והן מבחינת ניהול פיננסי. לטענתם, אי-הפרדת הישובים – כפר אדומים ואלון – נובע ממגבלות פוליטיות-מדיניות שאינן מאפשרות בעת הזאת הקמת ישובים חדשים ביהודה ושומרון, אולם הלכה למעשה הם מתפקדים כישובים נפרדים.
בפברואר 2021 קבע בג"צ כי העתירה אינה רלוונטית היות ובדצמבר 2019 פורסם צו אלוף אשר מסדיר את הניהול של וועדות הקבלה ביהודה ושומרון (צו האלוף נקרא: תקנון המועצות האזוריות (תיקון מס' 147) (יהודה ושומרון), תש"ף-2019).
צו האלוף קבע כי ניתן למנות ועדה קהילתית בישוב קהילתי שמספר בתי האב בו בישוב המקורי ובהרחבה אינו עולה על 400 וכי ניתן גם בתחומי אגודה שיתופית להתיישבות קהילתית הפועלת בתחום יישוב במקביל לאגודה השיתופית אשר פעלה בישוב לפני הקמת האגודה להתיישבות אם התקיימו התנאים הבאים:
-
ניתן אישור מראש תחום תשתית במינהל האזרחי.
-
האגודה להתיישבות הוכרה כאזור בחירה בהתאם לתנאי תקנון המועצות האזוריות.
-
התושבים המיוצגים על ידי האגודה להתיישבות מתגוררים במבנים המצוים בתחומה של תוכנית מתאר מפורטת.
-
מספר בתי האב מתגוררים בתחומי האגודה להתיישבות אינו עולה על 400.
כמו כן, נקבע כי וועדת הקבלה רשאית לסרב לקבל מועמד על בסיס אחד השיקולים הללו:
-
המועמד להתקבל הוא קטין.
-
אם אין למועמד יכולת כלכלית להקים בית ביישוב.
-
אם אין למועמד כוונה לקבוע את מרכז חייו בישוב הקהילתי.
-
אם המועמד אינו מתאים לחיי חברה בקהילה.
-
אם ישנו חוסר התאמה של המועמד למרקם החברתי-תרבותי של המקום.
