משמר הדמוקרטיה לבג"צ: על הממשלה להביא את ההסכם הימי עם לבנון לאישור הכנסת.
בשם משמר הדמוקרטיה הישראלית הגיש משרדנו ב-16 באוקטובר 2022 בקשה לבג״צ להצטרף לעתירות בעניין ההסכם הימי עם לבנון, כדי להציג לבג״צ שהיועצת המשפטית לממשלה טעתה. הנחת ההסכם בפני הכנסת, ללא צורך בקבלת אישור הכנסת להסכם, היא אופציה בלתי סבירה בממשלת מעבר המכהנת בתקופת בחירות.
״הסתפקות בהנחת ההסכם על שולחן הכנסת למשך 14 ימים בטרם אישורו בממשלה לוקה באי-סבירות קיצונית, וזאת נוכח הנסיבות הייחודיות של העניין דנן. מהלך כזה, שבו הלכה למעשה "רשאי" הופך ל"חייב", ננקט גם על ידי נשיא בית המשפט העליון מאיר שמגר במסגרת "הלכת דרעי-פנחסי".
"בתקופת בחירות מתהפכת ברירת המחדל הקבועה בסעיף 10 לתקנון הממשלה: בעוד שבמצב שבו מכהנת ממשלה רגילה, מכוח אמון הכנסת, ברירת המחדל למידת המעורבות של הכנסת בהליכי אישורו של הסכם בינלאומי קבועה בסעיף 10(א) לתקנון הממשלה ומתמצה ביידוע הכנסת, הרי שבעת שמכהנת ממשלה יוצאת או ממשלת מעבר, משתנה ברירת המחדל והופכת – מכוח דיני הסבירות – להוראה הקבועה בסעיף 10(ה), תוך "קריאת" הסעיף כך שהממשלה מחויבת להביא את ההסכם לאישור הכנסת, אלא אם מתקיימות נסיבות המייתרות חובה זו".
הדגשנו בבקשה לבג"צ כי מדובר בברירת מחדל בלבד, שמשמעותה העברת נטל השכנוע שכן ייתכן במקרים מסוימים אף שהסכם בינלאומי ייחתם בידי ממשלת מעבר, בכל זאת לא תקום חובה משפטית להבאתו לאישור הכנסת וזאת בשל נסיבות ייחודיות שיחולו באותו עניין.
לשיטתנו, תימוכין לגישה שלפיה ברירת המחדל ביחס לסבירות פעילותה של הממשלה בתקופת בחירות מתהפכת הלכה למעשה ניתן למצוא בבג"צ 1004/15 התנועה למשילות ודמוקרטיה נ' השר לבטחון פנים, שעסק בסוגיית מינויים בתקופת בחירות. באותה פרשה בית המשפט בחר להפוך את ברירת המחדל, כך שבעוד שמממשלה "רגילה" מצופה לאייש משרות ציבוריות בכירות ללא שיהוי, הרי שממשלת מעבר אמורה להימנע מכך.
"במקרה שבענייננו, הגירעון הדמוקרטי שבו פועלת ממשלת המעבר והקרבה הרבה למועד הבחירות עצמו – מהווים נסיבה משמעותית המצדיקה את הפיכת ברירה המחדל ביחס לצורך להביא את ההסכם לאישור הכנסת".
לכתבה בערוץ 7 – לחצו כאן.
