עתירה לבג"צ נגד "חוק ליצמן"
ביום 26 לאפריל 2018 הגיש משרדנו ביחד עם עו"ד יובל יועז, בשם התנועה לטוהר המידות, עתירה לבג"צ לבטל את חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 5) (אצילת סמכות לסגן שר) ("חוק ליצמן") בהיותו "תיקון חוקתי בלתי-חוקתי" הנוגד עקרונות יסוד משטריים והמעוות בצורה אסורה ופסולה את המבנה המשטרי הנהוגים במדינת ישראל, בעודו מאפשר לסגן-שר להחזיק בסמכות מיניסטריאלית בלא כל אחריות מיניסטריאלית בפני הכנסת, הממשלה והציבור הכללי, וזאת בהיעדר תכלית ראויה ובאופן בלתי מידתי.
כמו כן, נטען בעתירה כי תיקון מס' 5 הוא תיקון שנחקק מטעמים פרסונליים – לפתור את סוגיית התפטרותו של ח"כ יעקב ליצמן מתפקידו כשר הבריאות ולאפשר את מינויו מחדש לסגן-שר – וזאת בלא תכלית ראויה ובאופן בלתי מידתי.
בעתירה נטען כי תיקון מס' 5 הוא תיקון שבהליכי חקיקתו נפל פגם היורד לשורשו של עניין, בכך שנחקק כלאחר יד, מבלי שנשקלו ונדונו ההשלכות כבדות המשקל של התיקון לצד היעדר תועלת כללית לציבור, כך שלחברי הכנסת לא ניתנה כל אפשרות מעשית לגבש את עמדתם באשר להשלכותיו ותוצאותיו מרחיקות הלכת של דבר החקיקה האמור.
כמו כן, הודגש בעתירה כי תיקון מס' 5 הוא תיקון שנועד לעקוף את פסיקת בג"צ ולאפשר לראש ממשלת ישראל לכהן כשר במספר רב של משרדי ממשלה, וזאת על אף שריבוי תיקים מיניסטריאליים לראש הממשלה עולה כדי אי-סבירות קיצונית.
לקריאת העתירה לבג"צ – לחצו כאן.
התפטרות יעקב ליצמן מכהונת שר הבריאות
הפרשה הנוכחית החלה בספטמבר 2017 בכינוס של רבני הנהגת העל של הציבור החרדי וחברי שלוש מועצות הרבנים המובילות – מועצת חכמי התורה של ש"ס, מועצת רבני הציבור הליטאי ומועצת האדמו"רים החסידיים. מפגש זה התקיים בכדי לדון בצעדים הנדרשים נגד המשך עבודות התחזוקה והתשתית ברכבת ישראל בשבת. בפגישה הוחלט להעמיד דרישה כי אף רשות ממשלתית לא תקיים עבודות בשבת, למעט עבודות מצילות חיים.
ביום 26 בנובמבר 2018 הגיש יעקב ליצמן, שר הבריאות דאז וחבר כנסת מטעם סיעת יהדות התורה, את התפטרותו על רקע המשך עבודות תשתית ותחזוקה ברכבת ישראל ביום המנוחה הוא יום שבת. התפטרותו נכנסה לתוקף ביום 28 בנובמבר 2018.
במכתב ההתפטרות שמסר יעקב ליצמן לראש הממשלה נתניהו נימק ליצמן את התפטרותו בכך שלא יוכל עוד לשאת באחריות מיניסטריאלית לפגיעה קשה ביום השבת.
ביום 11 בדצמבר 2017 פירסם משרד המשפטים תזכיר חוק בדבר תיקון לחוק-יסוד: הממשלה בדבר אצילת סמכויות לסגני-שרים.
ביום 28 בדצמבר 2017 הוגשה חוות הדעת מטעם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (ניהול ותפקידים מיוחדים), עו"ד אבי ליכט, בנוגע לתיקון מס' 5. בחוות הדעת נכתב כי אף על פי שתיקון מס' 5 מציע לשנות את המצב הקיים ולאפשר אצילת סמכויות לסגן-השר מידי ראש הממשלה המכהן-כשר, התיקון המוצע אינו משנה את מבנה המשטר הבסיסי המבחין בין תפקידו של השר, כחבר הממשלה, לבין תפקיד סגנו, כמסייע בידי השר. עוד הובהר כי התיקון המוצע אינו הופך את סגן-השר ל"סגן-שר במעמד שר", מוסד שאותו פסל בג"צ וכי יש להפעיל את הסמכות החדשה בהתאם לפסיקת בג"צ ולהקפיד כי ביישומה תיוותר האחריות בידי השר המכהן, תוך הפעלת הסמכות בצורה ברורה. בנוסף, הובהר כי ביישום התיקון יש לתת את הדעת לשאלת סבירות כהונתו של ראש הממשלה כשר במספר משרדים ממשלתיים במקביל, ואף זאת בהתאם לפסיקת בית נכבד זה.
תיקון מס' 5 נדון בכנסת בקריאה הראשונה ביום 9 בינואר 2018 בישיבה שהחלה ביום 8 בינואר 2018 והועברה לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. ביום 10 בינואר 2018 נדון תיקון מס' 5 בוועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת ואושר – בצירוף הסתייגויות – לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. עוד באותו יום הועבר תיקון מס' 5 לקריאה השנייה והשלישית למליאת הכנסת, וזו אישרה את התיקון כאמור ביום 10 בינואר 2018 ברוב של 62 חברי כנסת אל מול 38 חברי כנסת מתנגדים. עוד באותו יום, 10 בינואר 2018, אישרה הממשלה את ההצעה למנות את יעקב ליצמן לסגן-שר הבריאות.
רקע לקראת חקיקת תיקון מס' 5
חוק-יסוד: הממשלה מסדיר את סוגיית סגני-השרים בסעיף 25. לפי הוראת סעיף זה, רשאי שר הממונה על משרד, בהסכמת ראש הממשלה ובאישור הממשלה, למנות לאותו משרד, מבין חברי הכנסת, סגן-שר אחד. סגן-שר יפעל בכנסת ובמשרד שנתמנה לו בשם השר שמינה אותו ובמסגרת העניינים שמסר לו.
למעשה, מוסד סגן-השר הוא יצור-כלאיים חוקתי. סגן-השר הוא בעת ובעונה אחת חלק מן הרשות המבצעת וגם חלק מן הרשות המחוקקת. ואולם, בניגוד לשר, הוא גם בעל יכולת תפקוד רבה יחסית בעבודה הפרלמנטרית. יסודו של תפקיד זה נעוץ במסורת הבריטית, שבה תיפקד הסגן כזרוע הפרלמנטרית של השר.
בהתאם למסורת זו, סגני השרים בישראל הם חברי כנסת. בהיותו יצור-כלאיים חוקתי, נוצרו דילמות רבות שטרם זכו לפתרון מלא. למשל, בית המשפט העליון והיועץ המשפטי לממשלה רואים את סגני השרים כחלק מן הרשות המבצעת. סגני-השרים רשאים להשתתף בוועדות השרים אך ללא זכות הצבעה, והשתתפות סגן-שר בישיבת מליאת הממשלה מוגבלת, כך לפי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה, לנושאים שבטיפולו של סגן-השר. בעבר נתעוררה אף שאלת האפשרות כי סגן-שר ישמש חבר בוועדה לבחירת שופטים (בג"ץ 9/82 וירושבסקי נ' שר המשפטים) ובית המשפט העליון פסק ברוב הדעות כי הדבר אפשרי, כאשר השופט לוין בדעת מיעוט ראה בכך "ניגוד עניינים מוסדי".
על-פי נוהג הקיים זה שנים לא מעטות, חברי כנסת מסיעות חרדיות אינם מקבלים על עצמם תפקיד של שר בממשלת ישראל, אך בפועל ממלאים תפקיד של שר מעמדת סגן-השר, למעט עניינים בעלי אופי משפטי-פורמלי שאין סגן-שר, על-פי חוק, יכול למלאם. לכך ניתן ביטוי בהסכם קואליציוני בין סיעת הליכוד לסיעת יהדות התורה עם השבעתה של הכנסת ה-18 וממשלת ישראל ה-32, וכן בהסכם קואליציוני בין סיעות אלה מיום 29.04.2015 בטרם הושבעה הכנסת ה-20 וממשלת ישראל ה-34.
הסדר זה – שבו סיעה מעדיפה שלא למלא פורמלית תפקידי שרים אך מנגד ניתן לה בהסכם קואליציוני ניהולו ה-"מלא" של משרד ממשלתי כמעט על כל המשתמע בכך – נדון כבר בבג"צ 3002/09 ההסתדרות הרפואית בישראל נ' ראש ממשלת ישראל ובבג"צ 3132/15 מפלגת יש עתיד בראשות יאיר לפיד נ' ראש ממשלת ישראל ואח'.
בעניין ההסתדרות הרפואית ניתנה "התראת בטלות" על-ידי בית המשפט תוך הצהרה כי המוסד של "כאילו שר" הוא מוסד הקרב לסוף דרכו, והפתרון הנכון והראוי הוא למנות שר "ככל משפטו וחוקתו". כב' השופט אליקים רובינשטיין הדגיש כי מוסד "סגן-שר במעמד שר" מתקרב לאי-סבירות בולטת ואינו ממלא את תכליתו של חוק-יסוד: הממשלה.
בעניין יש עתיד קיבל בית המשפט את העתירה נגד מינויו של יעקב ליצמן לסגן שר הבריאות תוך שראש הממשלה משמש בתפקיד השר האחראי. כבוד המשנה לנשיאה אליקים רובינשטיין הדגיש כי סוגיית סגן-השר במעמד שר מציגה פער בין הנורמטיביות הפורמלית לבין אי-תקינות מהותית, פער בין ההלכה לבין המעשה אשר שוחק את אמון הציבור במערכת הפוליטית ושיש לתקנו.
בפרשת יש עתיד ניתן מלפני בית המשפט צו מוחלט לפיו חדל הרב ליצמן מלכהן כסגן-שר הבריאות, וזאת עקב המתווה שהוסכם בין שר הבריאות דאז והיום. בנימין נתניהו, לבין סגן-שר הבריאות דאז והיום, יעקב ליצמן. לפי סעיף 1 למתווה דאז, "השר יישא באחריות לכל המתרחש במשרד הבריאות", וסגן-השר יפעל מטעם השר בענייני המשרד השונים, קרי, על-פי בית המשפט בפרשת יש עתיד – "בפירוש אמיתי המשקף את המציאות יהיו בידי סגן השר בעצם בשונה מכל משרד אחר – כל סמכויות המשרד, למעט אלה שאין החוק מאפשר לשר להעבירן".
