הסכמי שיוך בין הקיבוץ לבין חברי הקיבוץ – שבהם הקיבוץ מוותר על הקרקעות כדי שחברי הקיבוץ יחתמו על הסכמים מול רשות מקרקעי ישראל – מהווה "מכירה" שיש לשלם מסים בגינה.
הליך שיוך
הליך שיוך דירות בקיבוץ לחברים הוא חידוש בעולם הקיבוצים המסורתי אשר מתרחש בשנים האחרונות בקיבוצים בכל רחבי ישראל.
משנת 1996 החלה רשות מקרקעי ישראל לשנות את המבנה הארגוני והקצאת הקרקעות בקיבוצים. כל עוד לא בוצעו הליכי השיוך, הקיבוץ היה שוכר קרקעות מרשות מקרקעי ישראל אשר נתן לחברים זכות שימוש.
בהליך שיוך הדירות לחברי הקיבוץ, הקיבוץ למעשה נדרש לוותר על הזכויות שיש לו במגרשים המשויכים לחברים, וחברי הקיבוץ חותמים על הסכמי חכירה מול רשות מקרקעי ישראל. בכפוף לעמידה בתשלומים השונים והיעדר חובות לקיבוץ, הקיבוץ ורשות מקרקעי ישראל חותמים על היתרי בנייה, מכוחם בונים החברים את ביתם על גבי המקרקעין ששויכו להם.
בניית הבתים נעשית מכספי החברים בהתאם ליכולותיהם ורצונותיהם. אמנם יש צורך באישור של הקבלן ואישור של הקיבוץ את תוכניות הבנייה, אולם אישורים אלה נועדו להבטיח את אופי הקיבוץ, המראה שלו והעמידה במסגרת הזמנים של הבנייה.
לרשות מקרקעי ישראל יש כמובן שיקול דעת השמור לה כגורם האחראי על המדיניות במקרקעי ישראל כל הנוגע לחתימה על הסכמי חכירה של המקרקעין, ומבחינה עקרונית היא יכולה להחליט שלא לחתום על הסכמי חכירה עם חברי הקיבוץ – אם תמצא כי יש הצדקה של ממש לכך.
האם ויתור הקיבוץ על המגרש לטובת חברי הקיבוץ – מהווה "מכירה"?
מחלוקת בין קיבוץ גזר לבין רשות המסים, שהגיעה לבית המשפט המחוזי, עסקה בכך שקיבוץ גזר החל מסוף 2016 לקלוט חברים חדשים באמצעות חתימה על הסכם קליטה לחברות בקיבוץ, נספח בניה והסכם העברת זכויות.
הסכם שיוך
בהתאם להסכמים, יחד עם קבלתם של החברים החדשים כחברים לקיבוץ, ישויכו לחברים החדשים מגרשים, עליהם יבנו את בתיהם מכספם ואחריותם, כאשר החברים החדשים נדרשו לשלם לקיבוץ שני סכומים:
200,000 ₪ בגין עבודות פיתוח ותשתיות המבוצעות ע"י הקיבוץ.
300,000 ₪ עבור חלקם בהון האגודה.
