דירות מפוצלות ללא היתר בניה ומחסנים המשמשים כדירות – עלולים לאבד את זכאותם לשיעור מס מוטב או להקלות אחרות המוקנות לדירות מגורים ובעת המכירה להיות חייבים בתשלום מסים שעלולים להגיע עד כ-40%.
באוגוסט 2019 דן בית המשפט המחוזי בתל אביב (בשבתו כוועדת ערר לענייני מיסוי מקרקעין) בענייננו של דוד גיא. דוד היה הבעלים של נכס מקרקעין ברחוב ביאליק בתל אביב, אשר מוגדר על פי חוקי התכנון והבנייה כ-"מחסן" וכ-"חדר כביסה". הנכס פוצל לשני חלקים והוסב לשימוש במגורים – כאשר בכל מה שקשור להגדרות לפי חוקי התכנון והבניה, אלו נשארו כרגיל – מחסן וחדר כביסה.
כאשר הנכס נמכר על-ידי דוד הוא ביקש לשלם פחות מס שבח על הרווח בהתאם להטבה שחלה רק על דירות מגורים. רשות המסים טענה כי נכס המקרקעין אינו "דירה" ואינו "דירת מגורים" ולכן על חישוב מס השבח להיעשות באופן רגיל וללא קבלת כל הטבה.
בנכס המקרקעין הייתה אספקת חשמל והיו בו מתקנים מקובלים ודרושים לשימוש רגיל לצרכי מגורים (שירותים, מקלחת, מטבח וכו') ומשנת 1994 עיריית ת"א שינתה את הסיווג ל-"מגורים" לצורך תשלום ארנונה.
בשנת 2008 נכנסה לתוקף תב"ע (תוכנית בניין עיר) חדשה שנתנה אפשרות עקרונית להסב את הנכס לדירת מגורים. בשנת 2013 עיריית ת"א הגישה כתב אישום בגין "שימוש חורג" בנכס שבסופו התחייב הבעלים להחזיר את הדירה למצב של מחסן – לפנות את השוכרים ולהוציא את המתקנים שגורמים למחסן להיות דירת מגורים. בקשה לאישור השימוש החורג בנכס נדחתה על-ידי עיריית ת"א.
"דירת מגורים" לצורך קבלת הטבות בחישוב מס שבח
הגדרת המונח "דירת מגורים" שבסעיף 1 לחוק מיסוי מקרקעין מורכבת מהתנאים הבאים:
הנכס הוא "דירה" הוא חלק מדירה.
בניית הדירה הסתיימה.
הדירה היא בבעלות או בחכירת אדם יחיד.
הדירה איננה מלאי עסקי לעניין מס הכנסה.
הדירה משמשת למגורים או מיועדת לשמש למגורים לפי טיבה.