שימוש בתוספת בנייה של השכנים

מישל פרג'ון ורחמים ושולמית דיין הם שכנים בבניין בירושלים, כאשר פרג'ון מתגורר בקומה הראשונה בבניין ובני הזוג דיין בקומת הקרקע.

פרג'ון ביקש וקיבל היתר בניה לביצוע עבודות שונות ביניהן הרחבת דירתו לתוך חלל השטח המשותף של הבניין. הואיל והשטח שמתחת לשטח ההרחבה לא היה בנוי נדרש פרג'ון לבנות בסיס בקומת הקרקע. על גבי אותו בסיס (יסודות ושלד) בנה פרג'ון את ההרחבה של דירתו. בנוסף, הוא גם בנה מדרגות שהובילו בשטח המשותף שבקומת הקרקע להרחבת דירתו.

דיין התנגדו לבקשת היתר הבניה של פרג'ון ולאחר מכן הגישו בקשה להיתר בניה שבה התבקש אישור הרחבה לדירה שלהם תוך שהם משתמשים במעטפת שבנה פרג'ון, וזאת מבלי לשלם דבר לפרג'ון על הבנייה.

פרג'ון הגיש לבית משפט השלום בירושלים תביעה כנגד בני הזוג דיין בעילה של עשיית עושר ולא במשפט – היות והם השתמשו במעטפת שבנה בקומת הקרקע לצורך הרחבת דירתם. פרג'ון דרש כ-230,000 ₪ והדגיש כי בני הזוג דיין סירבו לשתף עמו פעולה לצורך בניה משותפת וביקשו בדיעבד לנצל את הבנייה שביצע לבד.

בנוסף, טען פרג'ון כי דיין התנגדו לבקשת היתר הבניה שהגיש לאחר שהתנו את הסכמתם בכך שפרג'ון יממן את בניית הרחבת דירתם.

עשיית עושר ולא במשפט מבוססת על 3 יסודות:

(א) האם נוצרה לאדם "התעשרות" – בין בנכס, שירות או טובת הנאה אחרת

(ב) האם ההתעשרות הזאת שהגיעה לאדם באה על חשבונו של אדם אחר

(ג) האם ההתעשרות הזאת על חשבון אדם אחר נוצרה שלא על פי זכות חוקית.

כתוצאה מהבנייה של פרג'ון חסכו דיין, במהלך הרחבת דירתם, את סכומי הכסף שנדרשו כדי לבנות את שבנה פרג'ון.

דיין טענו שפרג'ון ביצע את הבנייה לקדם את האינטרס שלו וטובת ההנאה שהפיקו דיין הייתה אקראית ולכן הוא אינו זכאי לתמורה נוספת מעבר להנאה שהפיק בעצמו מהבניה.

בית המשפט קבע כי התנהלות בני הזוג דיין מלמדת כי המתינו לבנייה של פרג'ון ולא התנגדו לה. לדעת בית המשפט דיין היוו טרמפיסטים וקשרו את גורלם בגורלו של פרג'ון ויידרשו לשלם לפרג'ון כ-60,000 ₪ וכן 15,000 ₪ בגין הוצאות ושכר טרחת עורך דין.

(תיק אזרחי (ירושלים) 31980-11-16 מישל פרג'ון נגד רחמים דיין ואחרים)