בסוף ינואר 2023, הגיש משרדנו בשם עמותת משמר הדמוקרטיה עתירה לבג"צ בדרישה כי בית המשפט הגבוה לצדק יורה ליועצת המשפטית לממשלה שתנחה את ממשלת ישראל להתכנס לישיבה מיוחדת שבה ייקבע כי ראש הממשלה בנימין נתניהו נבצר ממילוי תפקידו כראש הממשלה, בין בהתאם לסעיף 16(ב) לחוק יסוד: הממשלה ובין בהתאם לסעיף 20(ב) לחוק יסוד זה, וזאת נוכח תמיכתו ו/או פעולותיו לקדם ו/או פעולותיו לאשר את תכנית החקיקה להחלשת שלטון החוק, מערכת המשפט ועקרונות יסוד דמוקרטיים.
כמו כן, בעתירה התבקש בג"צ לקבוע כי על ראש הממשלה ועל ממשלת ישראל חל "השתק שיפוטי" לתמוך ו/או לקדם ו/או לאשר את תכנית החקיקה להחלשת שלטון החוק, מערכת המשפט ועקרונות יסוד דמוקרטיים, וזאת נוכח התחייבויותיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בפני בית המשפט במסגרת בג"צ 2592/20 ובמסגרת בג"צ 3056/20.
בעתירה הדגשנו כי תכנית החקיקה של הממשלה מאיימת לשנות את הקוד הגנטי הבסיסי של המשטר הישראלי, ולהפוך אותו ממשטר דמוקרטי במהותו למשטר סמכותני. כל זאת, על מנת לשרת את האינטרסים האישיים של ראש הממשלה, ולאפשר לו לחמוק ממיצוי הדין עמו, במסגרת ההליך הפלילי שבו הוא עומד לדין. בנסיבות אלה, הדגשנו כי מתקיימות הנסיבות המיוחדות והחריגות באופן קיצוני המצדיקות הכרזה על ראש הממשלה הנאשם בפלילים כמי שנבצר ממנו באופן קבוע למלא את תפקידו. הכרזה על נבצרות כאמור מתחייבת עקב עוצמת ניגוד העניינים שבו הוא נמצא, כזו שנוגעת לכל תחומי מערכת המשפטי ואכיפת החוק, כזו שיש סכנה שאגב ביצועה יישקלו שיקולים זרים הנוגעים לו אישית ושהוא מנוע לחלוטין מלעסוק בהם.
להלן, קטעים נוספים מתוך העתירה:
"כל כך התרגלנו לאווירה של חירות ודמוקרטיה, עד שנדמה כי הדבר מובן מאליו, אך לא כך הדבר, בינתן מערכת המשפט הישראלית החסרה בלמים ומעצורים וחוקה המחויבת לזכויות המיעוט, ניתן לחסל את נכסיה הדמוקרטיים של מדינת ישראל כהרף עין, והמציאות שאנו חוזים בה היום, חושפת עד כמה קל לקבוצת אנשים שזכו ברוב בבחירות דמוקרטיות, לחסל את הערובות היסודיות לחיים של חירות ושוויון.
הפגיעה במדינת ישראל היא רב מערכתית, החל בביטחון האישי של משרתי החוק, פרקליטים, שוטרים, תובעים, שופטים, הנתונים למתקפה רבתי מאז הוגש כתב אישום כנגד בנימין נתניהו ושיאה בימים אלה, כאשר ניתנו בידי בנימין נתניהו הכח והסמכות להוציא לפועל את מה שהיה קודם, דיבור הזוי חסר ממשות".
"בעניין פסק הדין שעסק בהרכבת הממשלה קבע בית משפט נכבד זה כי כהונתו של ראש הממשלה נתניהו תהא כפופה לחתימה על הסדר ניגוד עניינים שייערך עמו על-ידי היועץ המשפטי לממשלה ובו ייקבעו מגבלות באשר למילוי תפקידו בעניינים הנוגעים למערכת אכיפת החוק"
"היות וראש הממשלה כפר כאמור לעיל בסמכותו של היועץ המשפטי לממשלה לערוך הסדר שיחייב אותו, נדרש בית משפט נכבד זה לבג"צ ניגוד העניינים. בעניין זה קבע, בין השאר, בית משפט זה כי מתעורר חשש סביר לניגוד עניינים הנובע ממעורבות של ראש הממשלה בהחלטות הנוגעות לבחירת שופטים וכי המציאות שבה ראש ממשלה מכהן בתפקידו בעת שתלוי ועומד נגדו כתב אישום בעבירות חמורות היא מציאות חריגה המחייבת הקפדה על העיקרון בדבר הימנעות במצב של ניגוד עניינים".
"כנגד הסדר ניגוד העניינים הוגשו כאמור לעיל בשנת 2021 מספר עתירות לבית משפט נכבד זה, ובהן התבקש בית המשפט להורות ליועץ המשפטי לממשלה כי נבצר ממר בנימין נתניהו מלמלא את תפקיד ראש ממשלת ישראל".
"בתגובת היועץ המשפטי לממשלה לאותן עתירות נמסר כי בכל הנוגע לנבצרות ראש ממשלה, לשון החוק ותכליתה מכוונות בעיקרן למצב דברים בו מתקיימות נסיבות – סובייקטיביות או אובייקטיביות – השוללות באופן מעשי את המשך תפקודו של ראש הממשלה. הווה אומר, כי לא ניתן לשלול באופן קטגורי את האפשרות כי בנסיבות קונקרטיות חריגות, תקום עילת נבצרות תפקודית הנובעת מכך שראש הממשלה הינו נאשם בפלילים".
"בית משפט נכבד זה קבע בפסק דינו מיום 22.04.2021 כי "בשלב זה לא התבססה עילה שבגינה נבצר מהמשיב למלא את תפקידו", כי "לא מצאנו…תשתית ראייתית מספקת לתימוכין בקביעה כי נבצר מהמשיב למלא את תפקידו בנקודת הזמן הנוכחית" אך "הכרעתנו ניתנת על בסיס התשתית שמונחת לפנינו בנקודת הזמן הנוכחית".
"אם כן, הן מעמדת היועץ המשפטי לממשלה והן מעמדת בית משפט נכבד זה עולה קביעה פוזיטיבית על פיה לא ניתן לשלול נסיבות שבהן ניתן יהיה להכריז על ראש ממשלה הנאשם בפלילים כמי שנבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו וכי קיים קשר בין הפרת הסדר ניגוד העניינים לבין כניסה לנבצרות דרך קבע על פי סעיף 20 לחוק יסוד: הממשלה".
"לעניין זה נמצא חיזוק מדבריהם של המלומדים פרופ' ברק מדינה ופרופ' אילן סבן במאמרם "ניגוד עניינים של ראש ממשלה, דמוקרטיה מתגוננת וסמכות ההכרזה על נבצרות", ICON-S-IL Blog מיום 11.10.2020 ואין טוב במקרה זה אלא מלצטט את דבריהם של המלומדים, אשר נראה כי חזו את הנולד בהקשרו של ראש הממשלה נתניהו: "בינתיים ראש הממשלה נתניהו מושך רגליו בכל נוגע לגיבוש ולחתימה על אותו הסדר ניגוד עניינים…אך גם אם יתגבש הסדר מוסכם שכזה, מה יקרה אם מר נתניהו יפר אותו. מה יקרה, למשל, אם ייזום החלטה בממשלה על פיטורי היועץ המשפטי לממשלה, ורוב שרי הממשלה יצייתו ויחליטו אכן לפטר את היועמ"ש? כמהלך נלווה, צפוי שראש הממשלה או מי מתומכיו ייזום תיקון לחוק-יסוד: השפיטה, כך שהחלטה זו של הממשלה תהיה חסינה מפני ביקורת שיפוטית – מה אז? לחלופין, מה יקרה אם ראש הממשלה או מי מתומכיו ייזום חקיקה המשהה את ההליך הפלילי נגדו או מבטלת אותו ומאפשרת לו להמשיך בתפקידו, ובמקביל ייזום תיקון חוקתי – דוגמת "פסקת התגברות" – לגונן על החקיקה האמורה? כל אחת מהאפשרויות הנזכרות ואחדות הדומות להן תהיה ביטוי מובהק להתממשות ניגוד העניינים לכלל מעשה או יוזמת מעשה שצפוי לשאת השלכות משפטריות קשות".
"להפרת הסדר ניגוד העניינים העולה כדי נסיבות חריגות עשויה להיות השפעה גם על סמכות היועץ המשפטי לממשלה להחליט על נבצרותו של ראש הממשלה. זאת משום שרוב פרלמנטרי רגיל העומד מאחורי ראש הממשלה והפונה להעניק לו חסינות מהרשעה או מענישה, באמצעות חקיקה והגנת החקיקה באמצעות פסקת התגברות, צפוי גם לחוקק כבדרך אגב דבר חקיקה המבטל את סמכות היועץ המשפטי לממשלה להכריז על נבצרותו של ראש הממשלה".
