ירושה בחיים ומס ירושה

העברת נכסים בין דורות שונים במשפחה, ולא רק בין הורים לילדים, הפכה בשנים האחרונות לאחד התחומים המסובכים והרגישים בשוק הנדל"ן הישראלי. משפחות רבות המחזיקות בנכסים בישראל ניצבות בפני אתגר – כיצד להעביר את הנכסים או לחלק את הנכסים לדור הבא ולהימנע מ-"תקלות מס" ובאותה עת להימנע גם ממחלוקות משפחתיות.

אתגר זה למעשה הוא המתח שבין דיני הירושה לבין עסקאות מתנה בין קרובים. 

ירושה בחיים

סעיף 62 לחוק מיסוי מקרקעין מעניק פטור ממס שבח בגין העברה ללא תמורה של מתנות לקרובים, אולם קובע שבמקרה ומדובר בהעברת נכס בין אחים – היא תהיה פטורה ממס שבח רק כאשר הזכות המועברת התקבלה אצל המעביר מהוריו או מהורי הוריו בלא תמורה או בירושה. בהחלטת מיסוי שהתקבלה לפני מספר שנים הקלה רשות המסים וקבעה כי העברת הזכות הזו תהיה פטורה ממס שבח במידה ואותו אח רכש נכסי באמצעות כספים שקיבל במתנה מההורים (לפחות 95% מהכספים – החלטה מס' 6642/21). 

מס ירושה

על פניו, נכון לשנת 2025 לא קיים מס על ירושה בישראל, אולם המציאות המשפטית מורכבת יותר. 

סעיף 4 לחוק מיסוי מקרקעין קובע כי הורשה היא לא מכירה לעניין מיסוי מקרקעין, כלומר שהמוריש לא מוגדר כמוכר והיורשים הם לא רוכשים. אם זו לא מכירה, הרי שההורשה כשלעצמה – באמצעות צו קיום צוואה או צו ירושה – לא יוצרת אירוע מס, ולכן אין לשלם בגינה מס רכישה או מס שבח. 

אבל כדאי לזכור שלהליך החלוקה השפעה משמעותית על המס שיוטל על היורשים, בבואם לממש את העזבון ולמכור את הנכסים. 

כלומר – האם מדובר בפטור ממס או בדחיית מס? 

איך מצמצמים את המס?

אם נבחן זאת, אין פה פטור של ממש ממס אלא דחיית מס בלבד, משום שכאשר היורשים ימכרו את הנכס או את הנכסים הם יחויבו בתשלום מס שבח, וגם בגין השבח שנוצר אצל המוריש. 

ולכן, יש צורך בתכנון מס נכון עוד לפני ההורשה. שכן, היורשים עשויים להיות זכאים לפטור מתשלום מס שבח אם המוריש הוריש רק דירת מגורים אחת, ולכן ייתכן שמוטב "לחלק את הירושה בחיים" למעט נכס אחד שעליו יהיה פטור במסגרת ההורשה. הכוונה היא שייתכן ותכנון מס מיטבי עשוי לקבוע כי יש להעביר חלק מן הנכסים במתנה ליורשים העתידיים כבר כעת, עוד לפני שמישהו הלך לעולמו. 

תכנון מס 

תכנון נוסף של המס העתידי צריך לכלול גם את היורשים הפוטנציאליים ולבחון את מצבת הנכסים הנוכחית שלהם אולם בעיקר גם את מצבת הנכסים הצפויה להם, או לפחות לנסות לצפות את אותה מצבת נכסים, כאשר המוריש ילך לעולמו. 

הסכם חלוקת עזבון

החוק מבחין בין חלוקה ראשונה של נכסי העיזבון בין היורשים לבין חלוקת נכסי העזבון שכוללת מרכיבים נוספים שאינם רק נכסי העיזבון. כלומר, היורשים יכולים "לפתוח את הצוואה" אך לא רק את הצוואה במובן הזה ולהסכים לחלק אחרת את העזבון ביניהם תוך תכנון נכון של המס הצפוי להם. כך, למשל, אם לאחד מן היורשים אין דירת מגורים, יכולים להחליט ביניהם היורשים כי דירה מסוימת מהעזבון תועבר לו והם יהיו זכאים לכספי העיזבון שנותרו. צריך לזכור כי חלוקה ראשונה של נכסי העזבון, אשר כוללת רק את נכסי העיזבון, אינה חייבת במס ואילו חלוקה הכוללת רכיבים שאינם בעזבון או שלא מדובר בחלוקה ראשונה – יחול עליה מיסוי. 

נכון ליוני 2025, כ-18% מבעלי הדירות בישראל מחזיקים ביותר מדירה אחת. המשמעות היא שיורש שהיה עד אתמול בעל דירת מגורים יחידה עשוי להיות מרובה דירות עם קבלת הירושה, ובכך לא יוכל ליהנות מהפטורים ומההקלות הקיימים עבור בעלי דירה יחידה. 

תכנון מס בהורשה עשוי לכלול חשיבה צופה פני עתיד תוך הכנת מסגרת הסכמית מתאימה בין בני המשפחה, לרבות צוואות וייפויי כח מתמשכים. תכנון המס עשוי להיות גם הזדמנות להכניס מנגנוני הגנה משפטיים מפני מקרים של אובדן של הרכוש המשפחתי בשל קשיים כלכליים או בשל פרידות וגירושין.